רש"ש על נזיר ל״ב א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על נזיר ל״א ע״ב רש"ש על נזיר ל״ב ע״ב »

1 רש"י פתח ↗

ואיבעית תימא כרבנן - ותתרגם מתניתין כעין ברייתא ואימא הכי מאי. משעה שנזר דקתני כמשעה שנזר יעשה בטהרה דימי איסור אין עולין לו מן המנין. לישנא אחרינא והכי תניא בתוספתא ר' יוסי אומר בד"א דינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר בנזירות מועטת מיירי אבל בנזירות מרובה אם נזר מאה יום וזלזל נ' יום דיו שינהוג איסור שלשים וקיי"ל דכל בד"א אינו אלא לפרש כלומר דת"ק נמי דהיינו רבנן בנזירות מועטת קמיירי דינהוג איסור ומשום הכי קשיא להו נזירות מועטת דמתני' מיירי בין בנזירות מרובה בין בנזירות מועטת וקתני משעה שנזר ואי רבי יוסי כו' כדמפרש:

1 רש"י ד"ה ה"מ. אבל אם הפריש בהמה לצורך תמורת עולה כו'. עי' מל"מ פ"א מהל' תמורה שתמה על פירושו:

« רש"ש על נזיר ל״א ע״ב רש"ש על נזיר ל״ב ע״ב »