רש"ש על נזיר י׳ א

1 במשנה הדלת הזה. התוי"ט הביא ראיה דדלת הוא ג"כ לשון זכר מדכתיב דלתים בסי' הרבים. ושגה בזה במחכ"ת. דרבוי הזוגי שוה לזול"נ כמו שנתים ודומיו עי' תל"ע סי' קל"ז:

2 שם בסוף המשנה אם עומדת היא. עתוי"ט שנדחק. ול"נ שזה אינו סיום דר"י אלא מסתם משנה לפרושי פלוגתייהו דמיירי בעמדה אח"כ מאיליה. ובזה יפולו גם כמה דברים שבתוס':

3 גמרא וצריכי כו'. בתוי"ט חיסר הרבה בהעתקת הצריכותא ונצרך תיקון:

4 תד"ה הרי עלי קרבן. כצ"ל:

5 תד"ה ב"ש בסופו. אבל היו רגילים להביא נו"נ כו'. כדכתיב בס"פ נזיר מלבד אשר תשיג ידו וגו' וכפרש"י שם מספרי: