מצודת דוד על ישעיהו נ״ה

1 הוי כל צמא. כל מי שהוא צמא מחסרון המים ילכו אל המים לרוות הצמאון:

2 ואשר וכו׳. ר״ל ואף אם אין לו כסף לקנות המים כי בחנם ימצא כלומר התאב לדבר ה׳ ילך אל הנביא לשמוע דבר ה׳ מבלי מתן כסף:

3 לכו שברו. לכו קנו דבר מאכל ואכלו ועל דברי התורה יאמר וחוזר ומפרש לכו שברו בלא כסף ובלא מחיר, בזולת מתן מחיר קנו יין וחלב ר״ל כל ענייני חכמת התורה תוכלו ללמוד בזולת מחיר:

4 למה תשקלו כסף. מה לכם בזה שתשקלו כסף בחנם בלא מאכל לחם ר״ל למה תרבו לתת מחיר בעבור לימוד חכמות נכריות שאין בהם תועלת:

5 ויגיעכם. למה תתנו הון הבאה ביגיעה בעבור דבר שאין משביע ועל החכמות הנכריות יאמר וכפל הדבר במ״ש שמעו וכו׳. ללמוד חכמת התורה:

6 ואכלו טוב. כן יקרא חכמת התורה כמ״ש כי לקח טוב וכו׳ תורתי אל תעזובו משלי ד׳:ב׳:

7 ותתענג וכו׳. זהו תענוג הנשמה בעולם הבא:

8 הטו אזנכם. לשמוע אמרי:

9 ולכו אלי. לכו ממקומכם לבא אלי ללמוד תורתי שמעו וכו׳. שמעו אלי ותזכו לעמוד בתחיה בימי המשיח:

10 ואכרתה. אז אכרית לכם ברית אהבה להיות מתקיימת עד עולם:

11 חסדי. כחסדי ר״ל יהיה כמו החסדים הקיימים אשר הבטחתי לדוד שלא תופסק המלוכה מזרעו:

12 הן עד לאומים נתתיו. באמת נתתי את דוד להיות לעד ולראיה מול העכו״ם ר״ל ממשלת המלוכה אשר תתמיד בזרעו יקחו ראיה שדבר ה׳ תקום לעולם:

13 נגיד ומצוה לאומים. המשיח הבא מזרעו יהיה נגיד ויהיה מצוה אל העכו״ם את המעשה אשר יעשון:

14 הן גוי וכו׳. ר״ל כמו שמתקיים החסד שהבטחתי לדוד כן תתקיים החסד שהבטחתי לך כי באמת גוי אשר לא תדע מעולם תקרא אליך לשמש אותך:

15 לא ידעוך. אשר הם לא ידעוך מעולם:

16 אליך ירוצו. להיות סרים למשמעתך:

17 למען ה׳. ר״ל לא למען כח זרועך כ״א למען ה׳ השוכן בקרבך:

18 ולקדוש וגו׳. למען קדוש ישראל אשר נתן לך פאר להשרות שכינתו בקרבך וכפל הדבר במ״ש:

19 בהמצאו. בעוד הוא מצוי בכם עד לא תגלו מארצכם ועדיין השכינה שורה עמכם בהיותו קרוב. כפל הדבר במ״ש:

20 דרכו. דרך הרשע:

21 מחשבותיו. יעזוב מחשבותיו:

22 וישוב. יעשה תשובה אל ה׳ וירחם עליו:

23 ואל אלהינו. ישוב אל אלהינו ויש תקוה כי ירבה לסלוח:

24 כי לא וגו׳. כי אין מחשבותי כמחשבותיכם כי אתם חושבים שלא יועיל לכם התשובה ולבבי לא כן יחשוב:

25 ולא דרכיכם דרכי. דרך בשר ודם לענוש את המורד בו ואין מועיל תשובה ופיוס אבל דרכי לא כן הוא:

26 כי גבהו. כערך גבהות השמים מן הארץ כן דרכי גבהו בהבדל רב מדרכיכם כי דרך בשר ודם שלא ימחול כלל וכלל ודרכי למחול מכל וכל:

27 ומחשבותי ממחשבותיכם. אתם חושבים שאין תשובה מועיל כל עיקר אבל מחשבתי שמועיל הרבה מאד:

28 כי כאשר וכו׳. ר״ל כמו הגשם והשלג היורד מן השמים אשר לא ישוב אל השמים על ידי חום השמש השואב הרטיבות כי אם בתחילה מרוה האדמה וכו׳ ואח״ז תשוב למעלה בחום השמש:

29 והולידה. הוא הוצאת הצמח מהגרעין בעומק הארץ:

30 והצמיהה. הוא הוצאת הצמח ממעל לארץ:

31 ונתן. הגשם הוא סיבה לגדל תבואה לזרוע מהם עוד במקום אחר ולהיות למאכל להצריך לאכול:

32 לא ישוב אלי ריקם. מבלי יעשה הדבר ההוא ואחז בלשון בן אדם השולח מי לעשות דבר וחוזר לפעמים ריקם ולא גמר השליחות ולפי שאמר במשל ושמה לא ישוב לזה אמר לשון לא ישוב:

33 כי אם עשה. הדבר יעשה וכו׳ ומוסב למעלה לומר שבודאי תתקיים הבטחתי:

34 והצליח וכו׳. כפל הדבר במלות שונות:

35 כי בשמחה תצאו. וזהו ההבטחה אשר תצאו מן הגולה בשמחה ותובלון לארצכם בשלום:

36 יפצחו וכו׳. היא ענין מליצה כי כשהאדם בשמחה דומה לו שכל העולם שמח עמו:

37 ימחאו כף. יכו בכפיהם לשמוח וגם זה ענין מליצה:

38 תחת הנעצוץ. ר״ל במקום ממשלת העכו״ם ימשלו ישראל:

39 ותחת הסרפד. כפל הדבר במ״ש:

40 והיה. הדבר הזה יהיה לה׳ לשם גבורה:

41 לאות עולם. ויהיה לאות ולסימן שכן יהיה עד עולם ולא יכרת הדבר הזה: