מצודת דוד על ישעיהו נ״ו

1 שמרו משפט. שמרו משפטי התורה ועשו צדקה זה עם זה:

2 כי קרובה. עי״ז תהיה תשועתי קרובה לבוא וצדקתי לכם תהיה קרובה להיות נגלה לעין כל:

3 יעשה זאת. את האמור למטה שישמור את השבת מלחללו כי הוא יסוד מוסד על אמונת חידוש העולם וא״כ בזה בודאי ישמור ידו מעשות כל רע הואיל ומאמין שיש בורא:

4 הנלוה. המתחבר עצמו אל ה׳ להאמין בו:

5 הבדל יבדילני. אהיה נבדל מישראל בעת יקבלו הטובה ולא אקבל עמהם ואם כן למה אצדק:

6 הן אני עץ יבש. כמו עץ יבש שאין מגדל פרי כן אני מבלי זרע ולא ישאר שמי לזכרון ועל מה איישר דרכי:

7 באשר חפצתי. בהדבר אשר חפצתי אני:

8 ומחזיקים. אוחזים בתורתי אשר כרתי עליה ברית עם ישראל:

9 בביתי ובחומותי. בבית המקדש מבפנים לחומת הר הבית אשר שמה ישבו כסאות למשפט מושב הסנהדרין והזקנים שם אתן לו מקום וזכרון שם ר״ל שם יהיה מקומו ושם יזכר לטובה והוא דבר הטוב יותר מזכרון הבא מבנים ובנות:

10 שם עולם אתן לו. ר״ל עד עולם יזכר לטובה אשר לא יכרת זכרון שמו:

11 על ה׳. כמו אל ה׳:

12 כל שומר שבת. כל מי בהם אשר ישמור את השבת מלחללו וכל האוחזים בתורתו הנתונה בברית:

13 והביאותים. את העושים כל אלה אביא אל הר קדשי הוא בה״מ שוה בשוה עם האזרח בישראל:

14 ושמחתים. אשמחם בבית המוכן להתפלל שם לפני:

15 לרצון. יהיו מקובלים ברצון על מזבחי:

16 יקרא לכל העמים. ר״ל יהיה מוכן לבית תפלה לכולם:

17 מקבץ. המקבץ את ישראל:

18 עוד אקבץ עליו. על ישראל אקבץ עוד להיות נוספים על הנקבצים מישראל:

19 כל חיתו שדי. חיות השדה אין כחם רב כחיות היער ואמר האומות הנמשלות לחית השדה והם אותם שלא אמצו לבם ונתגיירו:

20 אתיו. בואו לאכול ולרצות את האומות הנמשלות לחיות אשר ביער והם אותם שאמצו לבם ועמדו במרדם:

21 צופיו עורים. עתה חזר להוכיח את ישראל ואמר הצופים שלהם אשר הועמדו לראות אם השונא בא לעיר הנה המה עורים ואינם רואים ור״ל שרי העם המדריכים את העם אינם משגיחים לתקן דרך העם ועושים עצמם כאלו לא ידעו בקלקול הדור:

22 כולם כלבים אלמים. כל השרים מישראל אינם מזהירים את העם על התשובה ולא יועילו להם והמה ככלבים אלמים אשר לא יוכלו לנבוח להבריח החיות הטורפות מן העדר שאין בהם תועלת:

23 הוזים שוכבים. השרים המה נרדמים בשינה עמוקה או שוכבים על המטה להתענג להביאם לידי תנומה הוא שינה קלה כי יאהבו׳ את התנומה כדרך המתענגים ולא שמו לב בתקון העם:

24 והכלבים עזי נפש. כמו שהכלבים המה בטבעם חזקי התאוה ואינם יודעים משביעה כי בכל עת יתאוו תאוה:

25 והמה רועים. וכן השרים ההמה הרועים את עצמם להתענג בתענוגים אינם יודעים בינה להשכיל אשר מי שמשוקע בתענוגים הוא חסר מהם כי בכל עת יתאוה להוסיף וא״כ הוא מאוד מעונה:

26 לדרכם פנו. כל אחד פונה לדרכו במקום שיוכל לענג נפשו:

27 איש לבצעו. כל אחד פונה לבצוע בצע:

28 מקצהו. רצה לומר כולם עושין כן מן הקצה אל הקצה והוא מקרא קצר:

29 אתיו. כ״א יאמר לחביריו בואו עמי ואקח יין:

30 ונסבאה שכר. כפל הדבר במ״ש:

31 והיה כזה. כמשפט היום הזה יהיה יום מחר ועוד יהיה גדול ויתר מאד מהיום ר״ל נעסוק במשתה כמו היום אבל ברוב הכמות: