מצודת דוד על ישעיהו נ״ב

1 עורי וגו׳. את ציון הקיצי מעתה מתרדמת הצער ולבשי העוז שהיה לך מאז:

2 לבשי וכו׳. את ירושלים עיר הקדש לבשי בגדי תפארתך והיה שמחה:

3 יבוא בך עוד. לבוא עוד בקרבך למשול בך:

4 התנערי מעפר. התרוקני מעפר הארץ אשר ישבת בם בעבור האבל והצער:

5 קומי שבי ירושלים. את ירושלים קומי מהארץ ושבי על הכסא:

6 התפתחי וכו׳. את בת ציון השבויה בבבל התרי מעל צוארך קשורי רצועות העול:

7 חנם נמכרתם. מה שנמסרתם ביד הכשדים הנה לא לקחתי מהם מחיר לשאפדה אתכם בכסף ולכן תגאלו ולא בכסף:

8 מצרים וכו׳. רצה לומר מה ששעבדו למצרים עם כי היה זמן רב הנה לא על חנם היתה כי מתחלה ירדו לגור בארצם בימי הרעב וכלכלו אותה:

9 ואשור. יאמר על סנחריב ונ״נ כי גם הוא מלך באשור:

10 באפס עשקו. רצה לומר עם כי היה בלא דבר הנה לא נשתעבדו בידו זמן רב אלא כעושק את מי ומניחו והולך לו:

11 ועתה מה לי פה. מה לי להשהות את בני פה זה זמן רב הלא מתחילה נלקח עמי להם על חנם כי מעולם לא גמלו להם טובה:

12 מושליו יהילילו. המושלים בו יתפארו בהצלחתם ויאמרו ידיהם רמה:

13 ותמיד כל היום. הוא כפול לתוספת ביאור:

14 שמי מנואץ. שמי מחולל ומבוזה בעיניהם:

15 לכן ידע עמי שמי. כשיגאלו יכירו שמי לדעת כי נאה לי שמי המורה שאני אדון ושליט:

16 לכן ביום ההוא. ר״ל לכן ידע ביום ההוא כי אני הוא המדבר והמבטיח להביא הגאולה והנני קיימתי הבטחתי:

17 מה נאוו. מה מאד נאים רגלי המבשר העולה על ההרים להשמיע הקול למרחוק ומשמיע וכו׳ וכפל הדבר פעמים ושלש במ״ש לפי מרבית השלום והישועה:

18 אומר לציון. המבשר יאמר לציון הנה מלך אלהיך ר״ל הראה מלכותו וממשלתו לכל העולם:

19 קול צופיך. קול של הצופים העומדים על המגדלים לראות ולבשר מי בא לעיר וחוזר ומפרש מה יהיה הקול ואמר כולם יחדיו ישאו קול וירננו בשמחה:

20 כי עין בעין. ר״ל ראיה וודאית ונאמנה וכן אשר עין בעין נראה אתה ה׳ במדבר י״ד:י״ד

21 בשוב כאשר שב ה׳ אל ציון להשרות שם שכינתו כמאז:

22 פצחו וכו׳. הבתים החרבות אשר בירושלים פתחו פה להרים קול שמחה ורננו יחדיו והוא ענין מליצה:

23 כי נחם ה׳. את עמו במה שהביא להם הטובה:

24 גאל ירושלים. מיד העכו״ם המושלים בה:

25 חשף ה׳. גלה זרועו להכות בהם ואחז במשל מגבור המגלה זרועו להלחם מול האויב:

26 כל אפסי ארץ. כל היושבים בקצות הארץ:

27 סורו סורו. הכפל לומר במהירות רב סורו מארץ כשדים וצאו משם:

28 צאו מתוכה. מתוך כל עיר שאתם בה:

29 הברו נושאי כלי ה׳. הנקו מכל טומאה אתם הנושאים כלי ה׳ רצה לומר כלי זיין שלכם יהיו כלי ה׳ שהם התורה והמצות לא חרב ולא חנית:

30 כי לא בחפזון. אלא לא תצאו בחפזון ובהלה ר״ל עם כי אמרתי שתסורו משם במהירות מ״מ לא תצאו בבהלה כאדם המפחד ולא תלכון במנוסה ורדיפה כאדם הבורח:

31 כי הולך וכו׳. כי ה׳ הוא ההולך לפניכם והוא המאסף ללכת אחריכם וא״כ תהיו בטוחים ביותר:

32 הנה ישכיל עבדי. אז יצלח עבדי ישראל וקראם כולם בל׳ יחיד כדרך המקרא במקומות רבות:

33 ירום וכו׳. יהיה רם ונשא וכו׳ וכפל הדבר במ״ש לפי מרבית הגדולה והממשלה:

34 כאשר שממו. כפי שיעור מרבית התמהון אשר תמהו רבים על שפלותם באמרם הן אמת נשחת מראהו ממראה איש ותארו משונה מתואר בן אדם ר״ל אין בו לא ממשלה ולא גבורה ולא אמצות הלב:

35 כן יזה גוים רבים. כמרבית השיעור הזה בעצמו ימשול ויגבר ידו ויאמץ לבבו להזות ולטפטף דמי עמים רבים עכו״ם:

36 עליו יקפצו מלכים פיהם. על הדבר הזה יסגרו מלכי העכו״ם את פיהם לבלי דבר מאומה מרוב התמהון:

37 כי אשר לא סופר להם ראו. ר״ל בעיניהם ראו הגדולה והממשלה עוד יותר ממה שסופר להם כי הוסיף על השמועה

38 ואשר לא שמעו כפל הדבר במ״ש:

39 התבוננו. הסתכלו בהבנת אמתת הדבר כפי מה שהיא: