מצודת דוד על ישעיהו מ״ג

1 ועתה. ר״ל אף על כל זאת כה אמר ה׳ וכו׳ אל תירא פן תכלה בגולה:

2 כי גאלתיך. כי הלא ממצרים גאלתיך וקראתי אז בשמך שאתה שלי עמי ובני בכורי:

3 כי תעבור במים. ותהיה קרוב להיות נטבע בהם:

4 ובנהרות. אף אם תעבור בנהרות השוטפים לא ישטפוך:

5 לא תכוה. לא תהיה נכוה מן האש ואף הלהב לא יבער בך ר״ל אף אם תהיה בעומק הצרות לא תכלה שמה:

6 כי אני ה׳ וגו׳. והכל בידי:

7 נתתי כפרך מצרים. הלא במצרים הייתם חייבים כליה כמ״ש ואומר לשפוך חמתי עליהם בתוך ארץ מצרים יחזקאל כ׳:ח׳ ונתתי אז כפרך מצרים כי המה נאבדו תחתיך:

8 כוש וסבא תחתיך. כאשר סנחריב שם פניו להלחם בירושלים יצא להלחם בתחלה עם כוש וסבא ואבדו במקומך והם היו לך לפדיון:

9 מאשר יקרת. בעבור אשר יקרת בעיני ונכבדת מכל האומות ואני אהבתיך ולזה דרכי ליתן בני אדם אחרים תחתיך:

10 ולאומים וכו׳ כפל הדבר במ״ש וכאומר כאשר עשיתי לשעבר כן אוסיף לעשות עוד:

11 ממזרח. הנפוצים שמה:

12 תני. תן את ישראל הפזורים שמה:

13 אל תכלאי. אל תמנעי מליתן את ישראל הביאי. כאלו יצוה לכל אחד מרוחות השמים להביא את ישראל:

14 כל הנקרא בשמי. כל ישראל הנקראים בשם עם ה׳:

15 ולכבודי. הנעשה להתכבד ולהתפאר בהם כמ״ש ישראל אשר בך אתפאר לקמן מט:

16 בראתיו וכו׳. ר״ל כבר הכנתי לו כל צרכי הגאולה אין מחסור:

17 הוציא. להוציא מהגולה אותם שגלו על שנעשו כעוורים ועינים להם ולא ראו מעשה ה׳ ר״ל יש להם לב ואינם רוצים להשכיל:

18 וחרשים. נעשו כחרשים ואזנים להם ולא ישמעו מצות ה׳:

19 כל הגוים נקבצו. אם כל העכו״ם יתקבצו יחד מי בהם יגיד עתידות כזאת וכי האליל אמר להם:

20 וראשונות. או הראשונות שכבר עברו ישמיעונו לאמר אנחנו הגדנו אותם עד לא באו:

21 יתנו עדיהם. ר״ל יביאו עדים שהשמיע דבר עד לא בא ואז יהיו צדיקים בדבריהם:

22 וישמעו. או ישמעו מה שיאמר הנביא ויאמרו אמת הדבר וכאומר או יביאו עדים או יודו על האמת:

23 אתם עדי. אבל לי יש עדים כי אתם ישראל עדי ועבדי הנביא אשר בחרתי בו גם הוא לעד שהגדתי מפלת סנחריב מאז עד לא בא:

24 למען תדעו. מן הראשונות תדעו כל האחרונות שכן יהיה:

25 ותאמינו לי. שאקיים מאמרי:

26 ותבינו כי אני הוא. ממנה שאין מי יודע עתידות כמוני תבינו אשר אני הוא לבד ואין עוד אלהים:

27 לפני לא נוצר אל. ר״ל לפני שיצרתי אני את היצירות לא היה דבר נוצר מאל זולתי ואחר שיצרתי את היצירות לא יהיה דבר נוצר מאל זולתי כי אין אלוה זולתי:

28 אנכי אנכי ה׳. הכפל לחזק:

29 ואין מבלעדי מושיע. אין זולתי מושיע:

30 אנכי הגדתי. קודם כל תשועה הגדתי אותה וכן הושעתי:

31 והשמעתי. ר״ל לא להנביא לבד הגדתי כי אם לכולכם השמעתי על ידו:

32 ואין בכם זר. ר״ל לא היה מי בכם זר מלדעת הדבר כי כולכם שמעתם מהנביא:

33 ואתם עדי. שכן הוא האמת:

34 ואני אל. ר״ל אני הוא אשר הושעתי אתכם:

35 גם מיום. גם מאז היות יום אני הוא לבדי לעזור ולהושיע:

36 ואין מידי מציל. את מי שארצה לאבדו:

37 אפעל. מה שארצה אפעל הן להושיע הן לאבד:

38 ומי ישיבנה. מי יוכל להשיב הפעולה ההיא ולמנעה:

39 למענכם. למען תצאו מן הגולה שלחתי את כורש לבבל להחריבה:

40 הורדתי בריחים כולם. כל בני בבל הורדתים כולם בספינות וכשדים השמיעו קול צעקתם בהאניות שהלכו בהם בגולה:

41 אני ה׳. ר״ל את זה עשיתי אני ה׳ המקודש לכם:

42 בורא. ר״ל אני בורא ישראל ומלככם עשיתי את זה וכפל הדבר במ״ש:

43 הנותן. אשר נתן דרך בים סוף בצאת ישראל ממצרים:

44 ובמים עזים. זה הירדן שבקע בימי יהושע:

45 המוציא רכב וכו׳. הנותן בלב מצרים להוציא אנשי הרכב וסוסיהם ואנשי החיל עם כל החוזק לרדוף אחר בני ישראל:

46 יחדו. כולם יחדו שכבו ולא הוסיפו לקום כי נטבעו במי הים:

47 דעכו. נפשותם קפצה מהם וכבה מהר כפשתה הדולקת הכבה מהרה כי לא תתעכב הרבה בשריפתה:

48 אל תזכרו ראשונות. אל תזכרו להפליא על הנסים שעשיתי לכם בימים הראשונות, וקדמוניות וכו׳ כפל הדבר במ״ש:

49 חדשה. נס חדש אשר לא עשיתי מעולם:

50 עתה תצמח. בזמן קרוב תהיה אם בקולי תשמעו:

51 הלא תדעוה. את הישועה ההיא כי כתובה היא בתורה שנאמר ושב ה׳ וכו׳ ושב וקבצך וכו׳ דברים ל׳:ג׳:

52 דרך. לשבי הגולה:

53 נהרות. לרוות הצמאון:

54 תכבדני חית השדה. אמר דרך משל כאלו חית השדה תכבדני בתהלותיה על אשר ימצאו מים במדבר במקום מדורם:

55 להשקות עמי. בעת שובם מהגולה דרך המדבר:

56 יצרתי לי. יצרתים לי לעם למען יספרו תהלתי:

57 ולא אותי. אבל אתה יעקב לא קראת אותי כי פנית אחרי העכו״ם:

58 כי יגעת. כי נעשית יגע ועיף בעבודתי ובטלת את העבודה:

59 לא הבאת לי. זה היה בימי אחז שבטל עבודת בית המקדש כמ״ש ויסגור את דלתות בית ה׳ וכו׳ דה״ב כח וכן התודה חזקיהו בנו ואמר כי מעלו אבותינו וכו׳ גם סגרו וכו׳ ועולה לא העלו בקדש וכו׳ שם כט:

60 וזבחיך. לא כבדתני עם זבחיך כי לא הבאתים לי:

61 לא העבדתיך במנחה. לא הטלתי עליך עבודה קשה והוצאה מרובה בהבאת המנחה כי לא צויתי להקטיר רק הקומץ וכן לא הוגעתיך בלבונה כי לא צויתי להרבות בלבונה:

62 לא קנית. לא הצרכת לקנות קנה להקטיר על המזבח כי היתה גדלה בירושלים וחלב וכו׳. לא השבעת אותי עם חלב זבחיך כי לא הקרבתים לפני:

63 אך העבדתני. אני לא העבדתיך אך אתה העבדתני בחטאותיך וזהו מה שהיה שמש לנ״נ לכבוש את כל העולם תחתיו שלא יאמרו תחת יד אומה עכו״ם שפלה מסר ה׳ את ישראל:

64 הוגעתני. כפל הדבר במ״ש:

65 אנכי אנכי. ר״ל אני הוא שמחיתי מאז ואני מוחה אותם גם עתה ולא בצדקתך כ״א למעני שלא יחולל שמי כשאעשה עמכם כלה כחטאותיכם:

66 וחטאתיך לא אזכור. ר״ל מחקתים היטב לבל ישאר רושם כלל ולא יזכרו:

67 הזכירני. אחז דרך משל מהאדם לחבירו לומר הזכיר אותי מה גמול יש לך עלי נשפטה יחד. נדבר דברינו לראות הדין עם מי:

68 ספר אתה. ר״ל ספר אתה תחילה למען תצדק כי צדיק הראשון ובריבו וכאומר אף אם אתה תספר בתחילה לא תהיה צדיק נגדי:

69 אביך הראשון חטא. אדם הראשון חטא בי באכלו מעץ הדעת ועם כי היה יציר כפי וכ״ש אתם שנולדתם מאיש ואשה המלאים עון:

70 ומליציך. אף המליצים שאתה סומך עליהם להמליץ טוב בעדך והם הכשרים שבדור הנה גם המה פשעו בי:

71 ואחלל. בעבור עונותיכם אחלל אף השרים הקדושים שבכם:

72 ואתנה. אתנה אתכם לחרם ושממון ולגדוף מפי האויב: