מצודת דוד על ישעיהו מ״ז

1 רדי. אבל אתה בבל רדי מן הכסא ושבי על העפר:

2 בתולת בת בבל. קראה בתולה לפי שלא נכבשה עדיין משום אומה לבוא לרשות אחר כמו הבתולה שלא נבעלה ולא באה לרשות הבעל וכן בתולת בת צידון לעיל כג:

3 אין כסא. לא יהיה עוד לך כסא מלוכה:

4 יקראו לך. שיקראו לך רכה וענוגה ר״ל לא תהיה בעלת התענוגים כמאז:

5 קחי רחים. כדרך השבוים שעושים מלאכה כבדה:

6 וטחני קמח. אמר קמח ע״ש סופו וכן אפיתי על גחליו לחם לעיל מד:

7 גלי צמתך. דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה והוא מכסה דק ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך כדרך השפחות הבזויות:

8 חשפי שובל. גלי הרגל בלכתך בדרך כי דרך האשה לכסות הרגל ולא כן כשתלך בדרך:

9 גלי שוק. כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק ולפי שהזכיר את בבל בל׳ נקבה אמר ענין בזיון הנקבות:

10 גם תראה. כולם יסתכלו בגלוי ערותך:

11 חרפתך. ר״ל ערותך כי גלוי הערוה לחרפה תחשב:

12 נקם אקח. לנקום נקמת ישראל:

13 ולא אפגע אדם. לא אקבל פגיעת אדם לבל עשות בהם נקם:

14 גואלנו. מוסב על המקראות שלפניו לומר כל אלה יעשה גואלנו אשר שמו ה׳ צבאות וכו׳:

15 שבי דומם. שבי מושתק כאבל ובואי בחושך להטמן:

16 יקראו לך. שיקראו לך מושלת על הממלכות:

17 קצפתי. כאשר קצפתי על עמי ומסרתים בידך לא רחמת עליהם ואף על זקן מאד הכבדת העול:

18 ותאמרי. חשבת לומר עד עולם אהיה מושלת על כולם:

19 עד לא שמת וכו׳. עד שבעבור המחשבה ההיא לא שמת אלה הדברים על לבך לחשוב שגם לך יקרה כמקרם:

20 לא זכרת אחריתה. אחרית וסוף מעשה הרשע ותשלום גמולה:

21 שמעי זאת. הדבר אשר דברתי:

22 עדינה. את בבל המפונקת:

23 אני ואפסי עוד. ר״ל אני הגברת ואין עוד זולתי:

24 לא אשב אלמנה. ר״ל לא יהרג המלך ולא יגלה העם כי במות המלך תחשב המדינה לאלמנה ובהגלות עמה תחשב שכולה מבנים:

25 שתי אלה. האלמנות והשכול תבאנה ברגע אחת כי מיד כשנהרג בלשאצר נלכדה העיר וגלו אנשיה:

26 ביום אחד וכו׳. יפרש בזה מה הם השתים:

27 כתומם. כדרך השלמתם באו עליך מבלי מחסור:

28 ברוב. עם רוב כשפיך ר״ל אף שאת מרובה בכשופים לא נצלת מידם

29 בעצמות עם חזקת חבריך אשר חזקו מאד וכפל הדבר במ״ש:

30 ותבטחי ברעתך. כל בטחוניך היה בכשפים שהוא רע בעיני ה׳:

31 אין רואני. כי מעשה הכשפים נעשה בלט וסתר וכאומר וכי אין נראה גם לפני:

32 חכמתך ודעתך. מה שהיית חכם ובעל דעה זהו עשה אותך שובב ומורד:

33 אני ואפסי עוד. אני מצאתי חכמה ואין עוד זולתי:

34 ובא עליך. לכן תבא עליך רעה לא תדעי אל מי לדרוש עליה להעבירה ממך ותפול עליך שבר אשר לא תוכלי לקנחה ולהעבירה ממך:

35 לא תדעי. טרם בואה להיות נשמר ממנה:

36 עמדי נא. עתה התחזק בחבריך וכו׳:

37 באשר יגעת. רוצה לומר הואיל ויגעת באלה מעת נעוריך התחזק עתה בהם:

38 אולי תוכלי הועיל. להנצל בהם מכף אויביך אולי תוכלי להתחזק בהם ואמר בדרך לעג והיתול:

39 נלאית ברוב עצתיך. מאד נתייגעת בהרבות בעלי עצות וכאומר הנה כל הטורח היה בחנם:

40 יעמדו נא. עתה יעמדו ויושיעך הצופים אל השמים הרואים בכוכבים המודיעים לעת חידוש הלבנה בתולדתה מה מהדברים אשר יבואו עליך כי כן דרך חוזי כוכבים יודעים מה מהעתידות בעת חידוש הלבנה:

41 הנה היו כקש. כל החוזים היו כקש והאש שרף אותם ולא יוכלו להציל את עצמם מיד הלהב רוצה לומר החוזים לא יכלו להציל אף את עצמם מיד האויב:

42 אין גחלת לחמם. רוצה לומר אין שארית להם כקש הזה שאחר הדליקה לא נשאר מהם גחלת להתחמם בה:

43 אור. מלת אין משמשת בשתים לומר אין אור וכו׳ ר״ל לא נשאר להב לשבת נגדו להנות מאורו:

44 כן היו לך. ר״ל כקש הזה כן היו לך החכמים אשר יגעת לאספם אליך וללמדם

45 סוחריך מנעוריך החכמים האלה אשר מעת נעוריך היו סוחריך כי נתת להם כסף במחיר חכמתם הנה עתה בבוא הצרה כולם תעו בשכלם כ״א מהם לעבר אחר ואין מי מהם מושיעך כי נסרחה חכמתם ולא מצאו הצלה ועזר: