מצודת דוד על ישעיהו י״ט

1 רוכב וכו׳. רצה לומר מהרה ישלח דברו להפרע מהם:

2 ונעו. תנועת החרדה והרתת:

3 בקרבו. בתוך הגוף:

4 וסכסכתי. אעשה בלבול ותגר ביניהם ונלחמו זה בזה:

5 ממלכה בממלכה. ממלכות רבות היו בארץ מצרים:

6 ונבקה. תתרוקן רוח השכלי אשר בקרבו ואשחית עצתו ולא ייעצו בחכמה והוא כפל ענין במ״ש:

7 ודרשו וכו׳. כראותם שכלתה עליהם הרעה ידרשו אל האלילים וכו׳ וכאומר הנה יהיו עסוקים בדברי הבאי:

8 וסכרתי. אמסרם ביד אדון קשה והוא מלך אשור:

9 ומלך עז. כפל הענין במ״ש:

10 ונשתו. מי הים יסור ויעתק ממקומו ולא יוכלו להביא לה בר ומזון דרך אניה בלב ים:

11 ונהר. הנילוס יחרב מימיו ולא ישקה שדותם והאדמה לא תצמח ויכלו ברעב ולפי שכל שבח מצרים הוא מה שהנילוס עולה ומשקה שדותם המשיל חרבנה אל יבושת המים:

12 והאזניחו נהרות. נהרות מצרים יעזבו מימיהם:

13 דללו וכו׳. המים אשר בהיאורים העמוקים הנקווים בחריצי מצורי העיירות הורמו ממקומם ונסתלקו ונשאר מקומם יבש:

14 קנה וסוף. הגדלים על שפתי היאורים יכרתו מחסרון המים:

15 ערות. העשבים הנשרשים ונאחזים על היאור וחוזר ומפרש על פי יאור ר״ל על שפת היאור:

16 וכל מזרע יאור. הזרעים הנזרעים בידי אדם על שפת היאור:

17 יבש. כ״א יתייבש ויכחש ולא יהיה בעולם:

18 ואנו הדיגים. הרגילים לצוד את הדגים יתאוננו כי כשיחרב המים לא ימצאו דגים:

19 כל משליכי. כל הרגילים להשליך ביאור כלי צדיה לצוד הדגים יתאבלו והפורשים רשתות ע״פ המים נכרתו וכפל הענין במ״ש:

20 ובושו וכו׳. העושים מלאכתם בפשתים לסרקו במסרק ואורגים רשתות העשויים חורים חורים יחפרו ויבשו כי לא יהיה עוד צורך במלאכתם:

21 והיו שתותיה מדוכאים. דרך ציידי דגים לסתום בפני המים המתפשטים ויוצאים משפת הנהר שלא ישובו למקומם והמים המתפשטים נעשים אגמים נחים ועומדים במקומם ובהם צדים הדגים ולזה אמר ושתחרב היאור ידוכאו יסודי הסתימות של כל העושים סתימה להיות אגמי נפש כי הואיל ואין מים אין עוד צורך בהסתימות ההם:

22 אך אוילים. החכמה הלכה משרי צוען ונשארו אך אוילים:

23 חכמי יועצי פרעה. החכמים אשר ביועצי פרעה ייעצו עצה נבערה וכסילות כי לא הועילו בעצתם להציל עצמם:

24 איך תאמרו. כל אחד מהם היה משתבח עצמו לפני פרעה ואמר אני בן חכמים והחכמה מוחזקת בידי מאבותי:

25 בן מלכי קדם. אבותי היו מלכי קדם אשר שם נמצא הכישוף וידיעת שמות הטומאה:

26 אים אפוא. כאלו לפרעה יאמר איה הם ואיה פה חכמיך ויגידו לך עתה במה תנצל:

27 וידעו. יתחכמו לדעת מה יעץ ה׳ וכו׳ להיות נשמר מהעצה היעוצה:

28 נואלו. שרי צוען נעשו אוילים ושרי נוף נפתו בהסתת חכמים והיועצים בעצתם הנבערה:

29 והתעו. השרים התעו את העם היושב במצרים אשר היא ראש הממלכה כי השרים הבטיחו את העם בדברי היועצים לאמר שהם יהיו המנצחים במלחמה:

30 ה׳ מסך. המקום ערבב ובלבל בהם רוח עוות ועקום ר״ל בלבל דעתם בענין תכסיסי המלחמה:

31 והתעו. היועצים והשרים התעו את מצרים בכל הדברים כמו השכור אשר יהיה נתעה בעת יקיא מאכלו בעבור רוב השכרות אשר לא ידע אז מה לעשות:

32 ולא יהיה. לו שום תועלת בכל מעשה אשר יעשה הן הראש הן הזנב ר״ל לא יצליחו לא במעשה הראשים ולא במעשה הפחותים:

33 כפה ואגמון. ר״ל במעשה החזק ולא במעשה החלש וכפל הענין במ״ש:

34 כנשים. תשושי כח ורכי לבב כנשים:

35 מניף עליו. להכותו בו:

36 אדמת יהודה. ר״ל השכינה השורה באדמת יהודה תהיה למצרים לשבר רוח ופחד לבב:

37 כל אשר. ר״ל כל זמן אשר המזכיר יזכיר אותה אליו יפחד:

38 מפני עצת. כי בעת שכבש סנחריב את מצרים חשב שבמקרה באה אבל כשיראה שנפל סנחריב סביב ירושלים ע״י המלאך המכה בהם ישכיל לדעת שהיתה בעצת ה׳ אשר יעץ עליו להפילו ביד סנחריב:

39 שפת כנען. לשון הקדש:

40 ונשבעות וכו׳. כי מעתה יאמינו בה׳ ויקבלוהו לאלוה:

41 עיר ההרס. ר״ל יסכימו ביניהם שאם אחת מהערים ההם תשוב מאחרי המקום שיאמר עליה עיר ההרס ר״ל שיעמדו עליה ויהרסוה:

42 מזבח וכו׳. כי מצרים יקריבו קרבנות לשמים:

43 ומצבה. מזבח מאבן אחת:

44 לאות ולעד. המזבח יהיה לאות ולעד בארץ מצרים שהמה עובדים לה׳ ואם יצעקו לה׳ וכו׳ ישלח להם מושיע והמושיע יהיה גדול ונכבד והוא יצילם מיד הלוחצים:

45 ונודע. יהיה ניכר למצרים:

46 וידעו. והמה יתנו לב לדעת:

47 זבח ומנחה. בזבח ובמנחה:

48 ושלמו. את נדרם:

49 ונגף. כאשר יחטאו לו ינגוף אותם אבל לא תתמיד כי מיד אחר הנגיפה ירפאם ר״ל לא יאריך להם עד שתתמלא סאתם וינגפו מבלי תקומה כי לטובתם יפרע מהם מעט מעט:

50 ושבו. כאשר יעשו תשובה יתרצה להם ויקבל עתר תפלתם וירפאם:

51 תהיה מסילה. דרך כבושה תהיה מזה לזה כי מרוב אהבה ואחוה ירבו לבוא אלה באלה:

52 את אשור. מצרים יעבדו עבודת המקום עם אשור כי המה יכירו עוד יותר מפלאות ה׳ כשהכה בהם מלאך ה׳:

53 שלישיה. שלישית תהיה לה באמונת האל, או שתהיה מושלת על מצרים ועל אשור ברכה. כל השלשה יהיו ברכה בקרב הארץ שתהיה להם ברכה יותר מכל האומות:

54 אשר ברכו. אשר כל אחד משלשתן ברכו ה׳ ויאמר ברוך עמי מצרים ר״ל ברוך הוא על ששב להיות עמי להאמין בי:

55 ומעשה ידי. חוזר על מלת ברוך לומר ברוך מעשה ידי אשור ר״ל ברוך הוא על אשר הכיר שמה שעלתה בהם היה מעשה ידי ולא במקרה:

56 ונחלתי ישראל. גם זה חוזר על מלת ברוך לומר ברוך נחלתי ישראל ר״ל ברוך הוא על אשר מעולם הוא נחלתי ומאמין בי: