מצודת דוד על ישעיהו נ׳

1 אי זה ספר וכו׳. כאומר אם אמנם נתתי לה גט כריתות כמ״ש ואתן את ספר כריתותיה וכו׳ ירמיהו ג׳:ח׳ אבל איזה זה הספר אשר שלחתיה בה ר״ל נראה בה מפני מה שלחתיה הלא היתה בעבור הפשע כמ״ש שם וא״כ כשתשובו נעקר הכריתות:

2 או מי מנושי. מי הלוה לי דבר מה עד שמכרתי אתכם לו בפרעון החוב:

3 הן בעונותיכם נמכרתם. וא״כ כשתעשו תשובה תהיו נפדין:

4 ובפשעיכם. בעבור הפשעים נשלחה הכנסים שלכם וא״כ בתשובה יהיה נעקר השילוחין:

5 מדוע באתי. אני באתי להתקרב אליכם ואין איש פונה אלי:

6 קראתי. שתבואו אלי ואין מי משיב לי:

7 הקצור. ר״ל וכי אין בי תועלת וכי קצרה ידי מלפדות אתכם:

8 בגערתי. כשאני גוער בים נעשה חורב ויבש והנהרות נעשות יבשות כמקום מדבר ר״ל אחריב העכו״ם הנמשלים למים רבים:

9 תבאש דגתם. קבוצת הדגים תבאש מחסרון המים כי תמות בצמא ותבאש ורצה לומר אנשי העכו״ם יאבדו ולפי שהמשילם לנהרות אמר לשון הנופל ביובש הנהרות:

10 אלביש שמים. ושק וכו׳ כפל הדבר במ״ש:

11 ה׳. ישעיה הוא אומר ה׳ שלחני לנבאות ונתן לי לשון צח הראוי ללמד:

12 לדעת לעות. להשיג ללמד לפי העת והזמן את התאב לשמוע דבר ה׳ כאדם העיף התאב למים:

13 יעיר בבוקר. בכל בוקר היה מעורר אותי ללכת לנבאות:

14 יעיר לי אוזן. היה מעורר אזני לשמוע הנבואה כדרך הרב המעורר אזני התלמידים לשמוע אמריו:

15 פתח לי אוזן. לשמוע דבריו שאמר את מי אשלח לעיל ו:

16 לא מריתי. לא סרבתי מללכת:

17 אחור וכו׳. לא חזרתי לאחור למען בדבר והוא כפול במ״ש:

18 גוי נתתי למכים. מסרתי גופי למכים רצה לומר לא מנעתי ללכת מחשש פן יכוני

19 ולחיי למורטים מסרתי לחיי למורטים שערותם:

20 פני לא הסתרתי. ר״ל לא מנעתי ללכת מחשש פן יכלימוני וירוקו בפני:

21 יעזר לי. רצה לומר קרוב היה הדבר שיכלימו אותי אבל ה׳ עזר לי לכן לא נכלמתי:

22 על כן שמתי פני. ר״ל על כי ראיתי שה׳ עוזר לי לזה שמתי פני כחלמיש לדבר קשות ואדע שלא אבוא לידי בושה:

23 קרוב מצדיקי. ה׳ המצדיק אותי בדין הוא קרוב אלי לכן מי הרוצה לריב עמדי נעמדה יחד אני והוא כאומר הנה בודאי לא יוכל לי:

24 מי בעל משפטי. מי הרוצה לבוא עמי במשפט יגש אלי והוא כפול במ״ש:

25 הן אד׳ וכו׳. באמת ה׳ יעזר לי ומי הוא א״כ אשר יוכל להרשיע ולחייב אותי

26 הן כולם באמת כל העומדים עלי ירקבו כבגד הנרקב:

27 עש יאכלם. לפי שהמשילם לבגד אמר לשון הנופל בבגד:

28 ירא ה׳. אשר הוא ירא מה׳ ושומע בקול עבדו הנביא:

29 אשר הלך חשכים. אפי׳ הלך בחשכת הצרות ועדיין לא מצא הארה ותשועה:

30 יבטח בשם ה׳. שתבא לו התשועה

31 וישען כפל הדבר במ״ש:

32 הן כלכם. אבל באמת כמעט כלכם מעביריםמבעירים את חמת ה׳:

33 מאזרי זיקות. מאזרים את המקום בניצוצי אש והיא היא וכפל הענין במ״ש:

34 לכו באור אשכם. ר״ל לפי המעשה כן יהיה הגמול:

35 ובזיקות בערתם. כפל הדבר במ״ש:

36 מידי וגו׳. לא במקרה היתה כי אם מידי באה בגזרה למען תמותו בעצבון כי לא תסור העצבון עד כי תמותו: