מהר"ם שיף על כתובות ט״ו

1 גמ' אבל פירש אחד מצפורי וכו' הולד שתוקי. טפי הול"ל דאפילו היא פסולה. ואם נאמר שהיא כשירה ברוב א' כיון דהו"ל חזקת כשרות ולהכי במתני' לא הוזכר אלא רוב א' משום דאיירי בדידה הרי זו תנשא לכהונה דהא על המתני' הקשה כמאן ומוקי לה בקרונות וכו' דאף בדידה ס"ל לר"י דפסולה בחד רוב ס:

2 גמ' איכא דאזלי איהי לגבייהו כו' או דלמא אזלי כו'. כצ"ל ור"ל אף דקאזלי אינהו לגבה דהשתא ניידי ואיכא למימר כל דפריש כו' אפ"ה חיישינן כיון דאיכא כו' והו"ל קבוע עיין בר"ן מפורש יותר. ולהכי פריך מן ובנמצא הלך אחר הרוב אף דאיכא דלוקח מן הקבוע וסגי בחד רובא ולא גזרי':

3 גמ' ומי בעי תרי רובא כו'. לפירש"י י"ל דלמא האי אתיא כר"ג דלדידיה סגיא בחד רובא. ואף דמכשיר אף בלא רוב כלל היינו בדאיכא מגו או היכא די"ל בודקות ומזנות שאין שייך התם בט' חניות. ולפי' התוס' ניחא דלכ"ע בעי' תרי רובא היכא דלא טענה ברי. אבל קשה לפירושם מאי מקשה בתחלה כמאן לישני הכא כר"ג וצריך רוב כיון דלא טענה ברי מיהו המקשה סבר דה"נ בטוענת ברי ומשני באינה טוענת ברי ובקרונות לכ"ע ע:

4 בקישור ומי בעי תרי רובא. לא מקשה אר"י דפוסל בחד רובא כדלעיל ריב"ל למאן דפוסל פוסל אפילו ברוב כשרים דא"ל דלמא לעיל דאזלי איהי לגבייהו דהוי קבוע וכן תי' מוהר"ש הלא תניא לעיל ראוה שנכנסה עם א' לסתר וכו' דהשתא לא הוי קבוע כמ"ש התוס' דלא הוי קבוע הואיל ולא נמצא בביתו וכו' ונקיט חורבה דמתא ברוב כשרים אצלה ואפ"ה פסול לר"י אבל נראה דמקשה למאי דמייתי ראיה מר"ז דכל קבוע וכו' והתם גופה סגי ברוב א' ומשני אפ"ה מעלה וכו' החמירו בזה לענין יוחסין:

5 גמ' וכ"ת כשאין דלתות כו'. ואפ"ה בלקח מא' מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספיקו אסור אע"ג דהוי תרי רובא והכא שרינן בתרי רובא שאני הכא כיון דלקח ודאי מן המקולין שבעיר לא מהני לן רוב טבחי ישראל במדינה. והוי כפירש א' מצפורי ובעל הולד שתוקי אף ביש תרי רובא:

6 גמ' אלא מט' שרצים כו' ברה"ר טהור וכו'. ש"מ דהוי כמחצה על מחצה והוי ספק וא"כ לגבי איסור היכא שיש עוד ס' לגבה הוי ס"ס ושרי וזהו הנ"מ במאי דאמרי' קבוע לקולא ולא הקשה נילף מהתם כמו רה"ר שרי ה"נ לגבי איסור דאם אמרו ס' טומאה לטהר יאמרו ס' וכו' רק מביא ראיה דמקרי ס' וזה פשוט:

7 בתד"ה דלמא אזלה איהי לגבייהו וא"ת כו'. בל"ז י"ל קצת דדלמא דוקא בשוק לא שייך כל דפריש דבקל איכא למימר הדרא לניחותא ולכן אמר התם וכ"ת דלמא בשוק כו' וה"נ דלמא אזלא לגבייהו לתוך העיר דהוי קבוע והא דקאמר אי דקאזלי אינהו לגבה י"ל חוץ לעיר על השדה לחורבה וכ"ז דוחק ודו"ק:

8 בתד"ה וליוחסין כו'. וכן לרב חנן דמשני מאן דמתני וכו' טפי הו"ל לשנויי שאני תינוק דל"ל חזקה דכשרות. ואפ"ל משום דרב יהודה סיים אבל פירש א' מצפורי ובעל הולד שתוקי דסיום מלתא דרב יהודה הוא דאמר בקרונות של צפורי דבדברי שאר האמוראים לא הוזכר צפורי ואכולה אמר רב חנן הוראת שעה היתה ולדורות בחד רוב סגי ועי' במוהר"ש:

9 גמ' ואמר רב לא שנו כו' אבל ליוחסין לא. לא משני דאמחצה על מחצה קאי וכוונת רב לתרץ למה פלגינן לתרתי לז"א דלענין יוחסין לא הוי כישראל במחצה אלא דוקא ברוב ישראל דא"ל שאין סברא שיהיה חייב להחיותו לפרנסו מספק דהא רש"י פירש בסמוך למאי הלכתא להחזיר לו כו' דא"כ למאי הלכתא פלגינהו הא אי לא פלגינהו ה"א אפילו להחזיר אבידה דאיכא איסורא אפ"ה חייב כ"ש להחיותו דקיל טפי דמפרנסין עניי כו' כפירש רש"י ותוס' ועיין ביומא תמצא שרש"י ותוס' מחולקין בהא דלהחיותו דרש"י מדמי לה קצת לפיקוח נפש אף ברוב עובדי כוכבים ע"ש וכן משמע כאן ממ"ש רש"י בד"ה ושמואל אמר אף לפקח כו' ולתוס' שמפרשים דלהחיותו גרע מפיקוח נפש דבעי' רוב ישראל דוקא כמ"ש בד"ה אם רוב מאי אף הא לפי האמת מפקחין אפילו ברוב עובדי כוכבים ולהחיותו אף במחצה על מחצה לא ודו"ק:

10 גמ' אישתמיטתיה וכו'. וצ"ל שדיבר עם המקשה פא"פ והמקשה פי' בדבורו שמקשה לרב חייא בר אשי דאל"כ מנ"ל דאשתמיטתיה דלמא ידע ופריך לרב חנן כדמקשה בסמוך ולר"ח קשיא הא:

11 בתד"ה מאן דמתני וכו' ור"ח פי' כו'. דוחק עצמו שלא לפרש כפשוטו דליהוי פלוגתא ביניהן:

12 בא"ד אבל קשה לפירושו לר"ח תקשי ריב"נ דאמר כמאן. צריך לישב דלפירוש התוס' לעיל בד"ה כמאן לק"מ זה האבל קשה דדלמא ה"פ דרב חנן לא מתני הא דאבל ליוחסין לא וס"ל לריב"ן או כר"ג והוראת שעה או כר"י לדורות וק"ל. ואפ"ל שזהו קושית התוס' לר"ח תיקשי לריב"ן כו' דא"ל ככ"ע ומתני' בדלא טענה ברי או לכתחלה אבל בברי ס"ל כר"ג וע"ז קאמר רב חנן דמתני' דמצריך בשמא או לכתחלה תרי רובא הוראת שעה הוי ולדורות סגי בחד רובא א"כ לוקי מתני' בחד רובא וכפשטיה מדמוקי לה בתרי רובא ש"מ דלא מצי לאשכוחי בחד רובא דתיקי מתניתין כר"ג או כר"י א"כ היכי קאמר הוראת שעה היתה ולדורות ס"ל ריב"נ בחד רובא כמאן ועיין. מיהו יש ליישב הקושיא דדלמא לעולם לר"ג סגי לדורות בחד רובא ומוקי לה בקרונות בתרי רובא כי היכי שיבא מתני' לכ"ע מיהו זה הבל דאם נאמר הוראת שעה הוי למה לנו תרי רובא אף בחד רובא נוכל לומר ככ"ע ולר"י הוראת שעה ועיין ודו"ק. ולקמן היה כתוב בלשון אחר וז"ל אבל קשה לפי' כו'. קושיא זו אין לה מקום לפירוש ר"ח אלא לשיטת רש"י לעיל דמשני כר"י ודו"ק. ויש לי להקשות לפירוש ר"ח אם נפרש מאן דמתני כו' הא דאבל ליוחסין לא אבל הא דבקרונות של צפורי אמר רב קשה מאי דוחקיה דרב לאוקמי מתני' בקרונות ולומר הוראת שעה אבל לדורות בחד רובא סגי יפרש מתני' כפשטה ויהיה דינה לדורות. ואף את"ל שמקובל היה שהמעשה כך היה בקרונות מ"מ למה ליה למימר הוראת שעה כו' והיה בה איזה צדדים לאסור הא ריב"ן לא תליא במתני' רק בחד רובא ולא בתרי רובי ואם היה ב' רובי היה אבל לא יתן או יוסיף ואי משום דתלי ברוב עיר ולא רוב סיעה דלמא רבותא קאמר דאזלינן אף בתר רוב עיר כ"ש רוב סיעה. ואפ"ל שזהו קושית תוס' לר"ח פ:

13 בתד"ה לא צריכי כו'. ולכאורה היה נראה דלמ"ד אין הולכין בממון אחר הרוב אף ברוב עובדי כוכבים היה מצי למינקט רוב עובדי כוכבים ישראל ונגח תורא דידיה לתורא דידן שאין מוציאין ממנו מה שהוא שלו מקודם ועדיף לכאורה מאבידה והוי כמוכר שור לחבירו וק"ל צ:

14 ברש"י בד"ה וראשה פרוע שערה על כתיפה וכו'. כי הינומא היא מכסה על הראש ומשרבב על עיניה. או ר"ל ראשה פרוע לא שערה פרוע רק הראש בעצמו פרוע ע"י שהשערות תלויין לכאן ולכאן ודו"ק: