מהר"ם שיף על כתובות ק״ו

1 בתוס' בד"ה שבעה כו' המפורש בפ"ק דמדות שני שערי חולדה כו' וקיפונוס מן המערב וטדי מן הצפון כו' ואומר ר"ת כו'. וברייתא דאין פוחתין מי"ג גזברין אי דל חמשה דהר הבית כו' סיומא דברייתא הוא ניחא. ופשיטא לי דלאו מדברי הברייתא הוא מ"מ י"ל דלעשות גזברין נגד שערים קטנים ולא כנגד שערי הר הבית לא מסתברא. ועוד אפשר לומר דאכתי למאן דלא חשיבי בעינייהו שיקראו אותן שערים דהיינו רבנן דיוסף בן חנן וכמ"ש תוס' לקמן דהשתא אין סברא שיעשו גזברין כנגדן א"כ כנגד מי היו י"ג גזברין דא"ל כלל גיזברין כנגד פרצות דמה ענין שמטה אצל הר סיני וכי תימא סוף סוף למאן דאמר שבעה עם ה' דהר הבית הול"ל י"ב וכנגד מי י"ג גזברין י"ל דאולי ס"ל דד' שערי עזרה היו אבל מ"מ קתני חד תנא ה' שערי עזרה לדידיה צריך לומר ח' שערים ולעומתם י"ג גזברין י ודו"ק:

2 בא"ד אותן המפורש בפ"ק והמעיין שם ימצא דשערי קרבן כו'. ועוד מתחלפין שמה שמות השערים ע"ש:

3 בתוס' בד"ה וכי גבו כו' אבל אהנך דלעיל כו'. אף דהנך דלעיל משיורי לשכה והכא מבדק הבית מ"מ דבריהם א"ש וק"ל. ואין צורך לפירוש ח"ש דהתוס' מפרשים כאן שגבו והותירו כו' בא מתרומת הלשכה כו' וכ"ה במהרש"א וק"ל:

4 בתוס' בד"ה כדאמר רבא כו' ואי בכי ה"ג מיירי מהתם לא נפקא לן כו'. דכאלה תעשו כו' משמע בדאיתנייהו קרבנות כפי המצטרך יעשה לכל יום כך:

5 בא"ד כל המקודש מחבירו כו' ומפני שהוא מרצה כו'. כצ"ל:

6 בא"ד עשויי דדם נינהו כו'. מפורש קצת יותר בתוספות ריש פרק כל התדיר ע"ש:

7 בסה"ד אבל הקטרה דמוספין כתיב ברישא כו'. מדכתיב כאלה תעשו כו' אשה ריח כו' משמע דלעיל איירי בהקטרה שהם אשה ריח כו' ועלה קאמר כאלה תעשו שבעת הימים וק"ל: