קראתי בכל לב, ואתחנן ב׳

1 ושבת עד ה' א־לוהיך

2 האפשרות לחזרה בתשובה נזכרת בפרשתנו בהקשרה הרחב, הלאומי. משה צופה שעם ישראל לא ילך בדרכי ה' ויגלה מן הארץ. אך יום יבוא והוא גם ישוב מרצונו החופשי לאמונה השלמה בה'. תיאור תהליך התשובה של העם כולו שונה מתיאור התשובה הפרטית.

3 הרמב"ם כותב בהלכות תשובה:

4 כיצד מתוודין? אומר "אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה", וזהו עיקרו של וידוי הלכות תשובה פ"א ה"א.

5 מדבריו של הרמב"ם הללו גזרו ולמדו שלושה רכיבים הכרחיים בתשובה: וידוי, חרטה. וקבלה לעתיד שלא לחטוא. ויש מי שהוסיף את רכיב עזיבת החטא. התיאור הוא של פרקטיקה מסודרת הכוללת דין וחשבון מדוקדק. דין וחשבון המתייחס למעשים שהאדם עשה שאינם עולים בקנה אחד עם הכיוון הכללי המחויב לדבר ה'. יש בתשובה היבטים מעשיים שניתן לפורטם ולציינם, ובהם מהלכים קטנים ושינוי בנקודות המצריכות תיקון. אין מדובר בזעזוע כללי ובמהלך רחב של שינוי כיוון. התשובה הנזכרת בפרשתנו מתוארת באופן שונה לחלוטין מתשובתו של הרמב"ם.

6 וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ , וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ , בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ... וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ , כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד ד, כט-לט.

7 בפסוקים הללו מדובר בתהליכים קוסמיים כמעט, בתמורות חברתיות שעם ישראל יעבור כחלק מחוק טבע. הכרונולוגיה המתוארת היא של חיפוש ומאמץ לבקשת אמת, "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה'". השלב הבא הוא שלב החזרה לקיום מצוות "ושמעת בקולו" ולבסוף הכרה בה' וקבלת עול מלכותו, "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ". התשובה המתוארת בפסוקים היא תשובה טבעית. היא איננה תשובה מכנית מוכתבת וגם אינה כוללת ריטואל מעשי. זהו תיאור נבואי של משה של תהליכים שיפקדו את עם ישראל.

8 אני מבקשת להתעכב מעט על הפסוקים הללו כדי להבין בעזרתם את אחת החידות המסקרנות ביותר של האנושות.

9 הפסוק "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" פותח בתופעה רחבה: עם ישראל כולו יבקש את ה'. לתופעה זו יש תוצאה פרטית־אישית: "ומצאת אתה! כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך". תשובת הכלל היא תשובה המורכבת מהרבה הארות פרטיות ועצמאיות. ייתכן שהיא אף מלווה בתחושה או בסיפור מקורי של כל אחד ואחד, אבל בראייה כוללת מדובר בעם שלם שמתחיל לחשוב אחרת, וללא ספק מושפע מתהליכים אנושיים וקוסמיים נסתרים. התהליכים הגלובליים של חיפוש ובקשה יועילו ויבשילו לכדי חזרה נוסטלגית לקיום מצוות. רק לאחר מכן תבוא גם ההכרה בה' כאבי העולם, כשליט הבלעדי וכמחולל המקרים כולם.

10 אם צריך לפרוט את התהליך לחלקיו, הרי שמדובר בתהליך שבו שלושה רכיבים: חיפוש, קבלת עול והכרה. התהליך נוגע באזורים שונים של המוח: אינטואיציה או רגש, המובילים לנקיטת החלטות מעשיות ומניבים הבנה.

11 השוני בין שני התהליכים, זה המתואר ברמב"ם וזה שבפרשתנו הוא עצום. ראשית, הגורם שמניע את התהליך המתואר בפרשתנו אינו התבוססות בתחושות הקשות של צער החטא אלא הארה, חסך גדול וצורך בפשר. בנוסף, תהליך התשובה הפרטית של הרמב"ם מקורו בתהליך רציונלי, מודע מתחילתו ועד סופו, התיאור בפרשה שלנו הוא של חוסר מודעות, של תנועה טבעית שעוצמתה אינה נובעת מרגשי אשם אלא מבקשת אמת. וככזו, היא גורמת לאדם לנוע מנקודה לנקודה בכוח כמעט בלתי נשלט. התהליך הזה גם אינו תגובה לכשל בודד והוא גם לא נעשה במשך חייו של אדם בודד. מדובר בתהליך של תשובה בין דורית הפועלת בתנועה גלית בתוך ההיסטוריה.

12 כדי להבין את ההבדלים בין שתי סוגי התשובה ניתן להשתמש במושגים מן הפסיכולוגיה המודרנית.

13 הגישה שלפיה פועל הרמב"ם מזכירה בהנחות היסוד שלה את הגישה הפסיכואנליטית. גישה המפרקת את מעשי האדם לרכיבים, מטפלת במניעיו, ומבררת כיצד באמצעות הפירוק והבידוד של המשתנים ניתן להגיע לתיקון.

14 גישה פסיכולוגית אחרת היא הגישה ההומניסטית. הגישה הזו מניחה שהמכלול של האדם הוא טוב. לפי גישה זו, הפירוק לרכיבים, ההתבוססות העצמית בנבכי הנפש, גורעים ממהותו של האדם כאישיות שלמה החותרת לטוב. דווקא שימור המגמה הכללית וראיית האדם כאדם שלם היא זו שתאפשר לו בסופו של דבר לגבור על הקשיים.

15 הגישה הזו — ההוליסטית, ההומניסטית — היא הגישה המובעת בפרשה שלנו. דווקא ההתעלמות מן העבר ונתינת המרחב לתיקון עצמי Self cleaning הן שיבשילו את התהליך המבוקש. כדאי להזכיר בהקשר זה את דבריו המפורסמים של הרב קוק באורות התשובה ב–ג על סוגי התשובה השונים, הפתאומית, ההדרגית, העליונה, הפרטית־המפורשת, והסתמית־הכללית. עיינו שם.

16 פתיחת הלכות התשובה לדיון ובחינת הדוגמות השונות המצויות במקרא כבסיס לבניית מודלים לתשובה עשויות להעשיר את שיח התשובה. בדרך זו יתברר כנראה שהחלקים ההלכתיים של מצוות התשובה מועטי כמות ביחס לחלקיה הרעיוניים.