אבן עזרא על בראשית י״ט:י״ז

« אבן עזרא על בראשית י״ט:ט״ז אבן עזרא על בראשית י״ט:י״ח »

17 מחוקקי יהודה; יהל אור פתח ↗

נד שמוסב על הפעולים שהם בני ישראל:

17 מחוקקי יהודה; קרני אור פתח ↗

יא וכתב ע"ז הרמב"ן ז"ל ומה צורך לזה, ואין העונש בכאן מפני שיעברו על הזהרת המלאך, אבל הוא הזהירם מדעתו שיגיע להם עונש בהבטה ההיא, והוא הזהיר את לוט לזכותו, וכל השומע ונזהר, הוא את נפשו הציל, וכן הרדי"א פי', כי רק על לוט לבדו חשו, כי אמרו "המלט על נפשך" "אל תביט אחריך" "ואל תעמוד בכל הככר", כי העירו לו שלא תהיה הפכה בסדום בלבד, כ"א ג״כ בכל ערי הככר, ולא דברו דבר מזה לאשתו ולא לבנותיו, לפי שלא היו ראויות אליו ׃

18 מחוקקי יהודה; קרני אור פתח ↗

יב ורז"ל שבועות לה ב מס' סופרים פ״ד ה"ז אמרו כל אדני הכתובים באברהם קדש, הכתובים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש, שהרי אמרו לו להחיות את נפשו, מי שיש בידו להמית ולהחיות, ויהיה שם השם דבק עם הנה נא, ופי' ויאמר לוט אליהם, אל תאמרו אלי להמלט ההרה, ובבקשה ממך ד', הנה נא מצא עבדך, וכתב הרד״ק "ודבריהם תימא, שהרי אמר "ויאמר לוט אליהם״, לשון רבים, והמלאך ג"כ יש בידו להמית ולהחיות בשליחות האל, ואפילו הנביאים כמו אליהו ואלישע":

17 ומלת כהוציאם, שם הפועל, ואינו כמו, להוציאם מארץ מצרים" ירמי' לא לב והמ"ם סי' הפועלים, והם המלאכים ואותם פעולים:

18 אל תביט אחריך. אתה וכל אשר לך וכן לא תאכל ממנו:

17 רמב"ן על בראשית פתח ↗

אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר שִׁעוּר הַכָּתוּב, אַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר וְאַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ אַחַר שֶׁתִּנָּצֵל, כִּי עַד הֱיוֹת לוֹט בָּהָר לֹא תֵּרֵד עֲלֵיהֶם רָעָה. וּבַעֲבוּר כֵּן אָמַר וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה בִּהְיוֹתִי בַּכִּכָּר, כִּי אַתָּה לֹא תַּאֲרִיךְ לִי רַק מְעַט, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ "מַהֵר הִמָּלֵט". וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם אבן עזרא על בראשית י"ט:י"ז "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. וְכֵן "לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ". וּמָה צֹרֶךְ לָזֶה, וְאֵין הָעֹנֶשׁ בְּכָאן מִפְּנֵי שֶׁיַּעַבְרוּ עַל אַזְהָרַת הַמַּלְאָךְ, אֲבָל הוּא הִזְהִירָם מִדַּעְתּוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לָהֶם עֹנֶשׁ בַּהַבָּטָה הַהִיא, וְהוּא הִזְהִיר אֶת לוֹט לִזְכוּתוֹ, וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ וְנִזְהָר הוּא אֶת נַפְשׁוֹ הִצִּיל. וְעִנְיַן אִסּוּר הַהַבָּטָה אָמַר רַשִׁ"י אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אַתָּה נִצָּל, אֵינְךָ רַשַּׁאי לִרְאוֹת בְּפֻרְעָנוּתָן. וְעוֹד בּוֹ עִנְיָן, כִּי הָרְאוּת בַּאֲוִיר הַדֶּבֶר וּבְכָל הֶחֳלָיִים הַנִּדְבָּקִים יַזִּיק מְאֹד וְיַדְבִּיקֵם, וְכֵן הַמַּחְשָׁבָה בָּהֶם. וְלָכֵן יִסָּגֵר הָאִישׁ הַמְּצֹרָע וְיֵשֵׁב בָּדָד ויקרא יג מו, וְכֵן נְשׁוּכֵי חַיּוֹת הַשּׁוֹטוֹת כַּכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה וְזוּלָתוֹ כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ הַמַּיִם וְכָל מַרְאֶה יֶחֱזוּ בָּהֶם דְּמוּת הַמַּזִּיק וְיִשְׁתַּטּוּ וְיָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא יומא פ"ד, וְהִזְכִּירוּהוּ אַנְשֵׁי הַטֶּבַע. וְלָכֵן הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט נְצִיב מֶלַח, כִּי בָּאתָה הַמַּכָּה בְּמַחְשַׁבְתָּהּ כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה גָּפְרִית וָמֶלַח הַיּוֹרֵד עֲלֵיהֶן מִן הַשָּׁמַיִם, וְדָבְקָה בָּהּ. וְקָרוֹב אֲנִי לוֹמַר כִּי בְּהַשְׁחִית ה' אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה הָיָה הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם נִרְאֶה בְּלַהַב הָאֵשׁ, כָּעִנְיָן בַּמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר רָאָה דָּוִד דהי"א כא טז, וְלָכֵן אָסַר לָהֶן הַהַבָּטָה. וּבְפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כה כָּעִנְיָן הַזֶּה אָמְרוּ לָהֶם אַל תַּבִּיטוּ לַאֲחוֹרֵיכֶם, שֶׁהֲרֵי יָרְדָה שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הקב"ה לְהַמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ. עִירִית אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנוֹתֶיהָ הַנְּשׂוּאוֹת בִּסְדוֹם וְהִבִּיטָה לְאַחֲרֶיהָ לִרְאוֹת אִם הוֹלְכוֹת הֵן אַחֲרֶיהָ, וְרָאֲתָה אֲחוֹרֵי הַשְּׁכִינָה, וְנַעֲשֵׂית נְצִיב מֶלַח:

18 מחוקקי יהודה; יהל אור פתח ↗

ס וכן פי' רב"ח שהוא לשון חול, וא"כ הוא לשון רבים, כי לשניהם התחיל לדבר כמ"ש "אליהם" ואח"ז בפ' השני, הסב דבורו אל האחד אשר חשב שהוא גדול מחבירו:

« אבן עזרא על בראשית י״ט:ט״ז אבן עזרא על בראשית י״ט:י״ח »