מפרשים:
1 ודקדוק וַיַעַל פירשתיו בס' היסוד:
1 ואברם כבד מאד. שיש לו כבודה רבה, ומי שיש לו כן תנועתו כבדה, הלא תראה כי כבוד מגזרת "כובד אבן" משלי כז ב, וקלון מגזרת "קל ברגליו" ש"ב ב יח, והוא היה בעל מקנה רב גם כסף וזהב הרבה היה לו:
1 למסעיו. שנסע מסעים רבים כאשר שב מפאת דרום אל בית אל שהוא בצפון ובא אל מקום המזבח להודות לשם שבא בשלום:
1 ואֹהָלִים, לפי דעתי שלשון יחיד על משקל קֹדֶש והוא הנמצא והרבים "כי בָאֳהָלִים ירמי' לה ז כמו בַקָדָשים לא יאכל" ויקרא כב ד ואֹהָלים בחולם בין האל"ף והוי"ו, לשון יחיד, כמו גורל, ואם לא נמצא:
1 יחדו. לשון שנים, ורבים, "ויענו כל העם יחדו" שמות יט ח, והיא מלה זרה, ואין פירושו כמו יחד, רק כמו יחיד:
1 וטעם הכנעני והפריזי. כרעו ויתכן היות הפריזי מבני כנען והוא אחד מהנזכרים ויש לו שני שמות, כאשר מצאנו שני שמות לבן שמואל וגם לאבי אביו:
1 ואימינה. מגזרת ימין
2 ונראה אל"ף שמאל ולא ידענו אם הוא שרש כי נעדר ממלת הימיני השמילי
1 ככר הירדן. מקום צמחים והכ"ף כפול או נעדר "מכר נרחב" ישעי' ל כג וכן בת עין, מן "בבת עינו" זכריה ב יב:
2 משקה. זכר אחר נקבה וכן "תאכלהו אש לא נפח" איוב כ כו:
3 לפני שחת ד'. קודם שישחת, והוא שם הפועל מהבנין הכבד הדגוש:
1 ויסע לוט מקדם. כי סדום מערב בית אל:
1 ויאהל. נטה אהליו:
1 רעים. לבני אדם ויחזקאל פי' זה "ויד עני ואביון לא החזיקה" יחז' טז מט:
1 לך אתננה. בדבור, וכן ונתן אותם על ראש השעיר ויקרא טז כא
1 ופה פי' כי אלוני ממרא בחברון הוא: