אבן עזרא על בראשית ל״ד

1 ותצא דינה. מעצמה:

1 ויענה. כדרכה בעבור היותה בתולה:

1 וידבר על לב. שדבר לה דברי רכים ונחומים:

1 כי טמא. שכם:

1 חרפה. לדורות וזה טעם כי נבלה עשה בישראל,

2 וטעם וידברו אשר טמא, וידברו את שכם אשר טמא אחותם, כי מצאנו "דברו לשלום" בראשית לז ד כמו דבר לו, או טעם "אשר" כי ענו במרמה בעבור אשר טמא:

3 אשר לו עולה. ערלת בשר וטעמו דבר שיכבד וכן "ערל שפתים" שמות ו יב, "ערלה אזנם" ירמיה ו י בעבור הנוסף, והאומרים שהשם אמר לאברהם "והיה תמים" בראשית יז א ובהמולו הנה הוא חסר, הדבר הפוך, והנה הבהמות יוכיחו, ואם אמרו למה נחתך דבר בראו השם גם הטבור יוכיח:

1 את בתנו. בעבור היותה קטנה, והם הי' מדברים בעבור אביהם:

1 ולא אחר. איננו בדקדוק, כמו "ואחר עד עתה" בראשית לב ה, רק מן הבנין הכבד הדגוש, והוא פעל עבר על משקל "בֵּרַך נבות אלהים ומלך" מ"א כא יג:

1 שלמים. הם בשלום:

2 רחבת ידים. מקומות כמו "ויד תהיה לך" דברים כג יג:

1 יאותו. מגזרת "כי לך יאתה" ירמי' יו"ד ז והנוח הנעלם אחר האות המשרת תחת פ"א הפעל:

2 בהמול. מפורש, והנה הם חשבו רעה על יעקב ובניו שאמרו מקניהם וקנינם:

1 ביום השלישי. שלישי לעולם קשה שהוא חצי המרובע, וזה המעשה אשר עשו שמעון ולוי לדעת אחיהם עשו, דכתיב במרמה, ובני יעקב הם כולם, וחרה אף יעקב על שמעון ולוי, בעבור שהם הרגו אנשי שכם:

1 ואת כל אשר בבית. פי' בבית המור, או בבית שכם:

1 מתי מספר. מתי כמו אנשים, ודבר שיסופר הוא מעט, על כן טעה ר' אהרן הכהן ראש הישיבה שפי' "ויהי מתיו מספר" דבר' לג ו כמשמעו:

2 להבאישני. שישנאו אותי כאשר ישנא איש דבר שיבאש:

1 ויאמרו. שמעון ולוי:

2 הכזונה יעשה. שכם את אחותינו: