אבן עזרא על בראשית י״ב

1 לך לך, השם צוה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו גם בית אביו, והטעם שידע השם שתרח אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען ישב בחרן ותרח לא מת עד אחר ששים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים ואחר שאמר אשר אראך גלה לו הסוד כי כן כתוב ויצאו ללכת ארצה כנען בראשית יב ה או יהי טעם אראך, הוא שאמר לו, "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" בראשית יג טו:

1 מברכיך. רבים:

2 ומקללך. יחיד:

1 רכושם. מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" בראשית יג ו:

2 ואת הנפש. עבדים ילידי בית, או עשו כמו קנו, וכן "עשה לי את החיל הזה" דבר' ח יז וי"א הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם

3 וטעם ויצאו ללכת, אל המקום אשר אמר השם

1 גם זה המקום שכם, משה קראו כן כי שכם לא היה בימי אברהם:

2 אלון. כמו אלה והם עצים, וי"א שדה, כמו איל פארן בראשית יד ו:

3 מורה. י"א שהוא ממרא בעל ברית אברהם ויתכן שהוא אחר ויהי אלון מורה שם מקום:

4 והכנעני אז בארץ. יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום:

1 וַיֵרָא ד'. בדרך נבואה והמלה מבניין נפעל והנוח הנעלם בין היו"ד והרי"ש תחת הדגש, הראוי להיות ברי"ש להתבלע נו"ן נפעל:

2 הנראה אליו. שם התואר מהבנין הנזכר וכמוהו "ואשר היה נעשה" נחמיה ה יח:

1 ויעתק. מהבנין הכבד הנוסף והוא פועל יוצא: כי "ויעתק צור ממקומו" איוב יח ד עומד והפעול אהלה וגם הוא פעול וַיֵט וטעם ויעתק ויסע, והנוח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפעל וכן ויֵז נצחם ישעי' סג ג ושניהם פעלים יוצאים

2 וטעם מים ממערב, כי למערב א"י הוא הים הגדול הספרדי ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו, והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו

3 וטעם ויקרא בשם ד' תפלה או קריאת בני אדם לעבוד השם:

1 הנגבה. פאת דרום ונקרא כן בלשון ארמית "נגיבו מיא" כי צד דרום הם, ומרוב החום ייבש וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" יהושע טו יט:

1 ויהי רעב בארץ. בארץ כנען:

1 כאשר הקריב. מחנהו או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו

2 ומלת נא כמו עתה וכן "הנה נא זקנתי" בראשית כז ב "אוי נא לנו" איכה ה טז והיא הפוכה בלשון ישמעאל

3 וטעם הנה נא ידעתי שהיה כיופי שרה בארצה רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה כי הצורות משתנות בעבור האויר,

4 וטעם ואותך יהי', שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:

1 ובאה מלת "אחותי את". כלעיל בעבור היות הטעם במלה שאחריה באות הראשון וכן קָרָא לָילָה בראשית א ה וזה משפט הלשון ודגשות תי"ו אָת להתבלע הנו"ן כי אתה מגזרת אני:

2 בגללך. ובעבורך לא יבואו כי אם בבי"ת והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם,

3 וטעם ייטב לי, דורון ומנחה, וכן כתוב "ולאברם היטיב בעבורה" בראשית יב טז:

1 ויהללו. קל הלמ"ד הראשון להקל על הלשון והוא ראוי להדגש וכמוה ואתפללה דניאל ט ד

2 וַתַּקח האשה, מהבנין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם וַתִּשְלְכִי יחז' טז ה:

1 וינגע ד' את פרעה על דבר שרי. כמו בעבור, והטעם על זה הדבר:

1 ומלת "הגדת" מבעלי הנוני"ן:

1 וטעם ואקח אותה לי לאשה. שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה והנגעים שלחם השם לשמור אשת אוהבו והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה וכמוהו "וחשקת בה ולקחת לך לאשה" דברים כא, י ואמר אחר כן "והבאת אל תוך ביתך וגלחה" שם פ' יב, "ואחר כן תבא אליה ובעלתה" שם פ' יג,

2 וקמצות וי"ו ולך בעבור שהטעם הנקרא ענין מוכרת וכן "לחם וָיָיִן" בראשית יד יח:

1 וישלחו אותו. דרך ליווי בכבוד, וכן ואברהם הולך עמם לשלחם בראשית יח טז

2 והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו, בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר וצוה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו: