אבן עזרא על בראשית ד׳

1 והאדם. כאשר ראה שלא יהיה בגופו בעצמו לעולם הוצרך הוא להחיות המין על כן אמרה קניתי איש את ד', ואין שם זכר למלת אלהים כי הנה נמצא בארץ במין כאשר הוא במעלה בעצמים, ומלת טוב כלל, וכן כתוב וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד ורע חלק:

1 ויהי מקץ ימים. שעבד קין את האדמה הביא המנחה אל המקום שקבע לתפלתו, ולא ישרו בעיני דברי האומרים כי המנחה הביאה אל אביו, ובעבור שכתוב מבכורות צאנו, יש סמך כי לא הביא קין מן הבכורים:

1 וישע. על משקל "ויחר לקין" וטעמו כמו קבל והקרוב אליו "שעו מני", כדרך סוד הקרבן. ויתכן שירד האש ודשנה מנחת הבל, ולא מנחת קין, ועל דעתי כי נקראת השנה תמימה ימים, וכן כתיב ימים תהיה גאולתו ויקרא כה ל, בעבור שישובו הימים באורך או בקוצר כאשר היו בתחלה, וכן מימים ימימה ופי' "שנתים ימים" בראשית מא א ימים שלמים שנתים ואם נכתב שנתים יתכן שאינן שלימות מיום אל יום וכן "עד חודש ימים" במדבר יא כ, שישוב החדש כאשר היה על כן אמרתי בפי' דניאל כי "ימים אלף מאתים ותשעים" דניאל יב יא שהם ימים ולא שנים בעבור שהם במספר:

1 הלוא. ופי' שאת על דעת מפרשים רבים שאת עונך, והנכון בעיני שאת פנים, כי כתוב בתחלה "ויפלו פניו" וזה דרך בושה כטעם ואיך אשא פני וטעמו אם עשית טוב תשא פניך, וכן "כי או תשא פניך ממום" איוב יא טו:

2 חטאת רובץ. יש אומר שחטא תחת עון, גם יש מפרשים לפתח הקבר ירבץ עונך ביום הדין ויפרשו וי"ו תשוקתו על הבל וטעם למה חרה לך שקבלתי מנהת הבל והוא סר אל משמעתך ואתה כמו מושל בו, ואחרים אמרו על היצר, ואיננו כתוב ואלה אמרו כי לפתח ביתך חטאתך רובצת והיא הולכת עמך ויש אומר לפתח הפה, כטעם שמור פתחי פיך מיכה ז ה, והנכון בעיני שחטאת סמוך, ויצר לב האדם הוא רובץ עמו:

3 ואליך תשוקתו. כי היצר ישוב אל משמעתך ברצונך, גם יש בך כח למשול בו:

1 ויאמר קין. הקרוב אלי שאמר לו כל התוכחות שהוכיחו השם. ושואלים נולדו ביום סגריר ישאלו איך הכהו, ואין חרב, וזאת שאלת תהו, כי יהרגהו בידו בחנק, ואלף עץ ואבן נמצאים,

1 וטעם אי כמו איה, ומלת איפה מורכבת ממלות שתים:

1 צועקים אלי. איננו דבק עם קול. וכן "קול דודי הנה זה בא" ש"ה ב ח, אל דודי הוא שב כאשר פירשתי בשיר השירים, והטעם כי שמע צעקת דמיו שנשפכו על האדמה והמתרגם אמר על בניו שהיה בכחו להולידם:

1 ועתה ארור. מן האדמה שיבא לו חסרון מפאת האדמה שיזרע ויטע, כי הוא היה עובד אדמה ולא תתן האדמה עוד קציר ופרי ויצטרך ללכת אל ארץ רחוקה ממקום אדם אביו שהוא קרוב אל הגן ולא ישקוט במקום אחד רק ינוע:

1 ונוד. י"א כי ונד מקונן, כמו "לנוד לו" איוב ב יא ועל דעתי שנד אחי נע וכמוהו, "הנה ארחיק נדוד" תהלים נה ח:

1 גדול עוני מנשוא. ופי' על דעת כל המפרשים שהודה חטאו, ופי' נשוא כטעם סלוח כמו נושא עון שמות לד ז, ולפי דעתי שהעברים יקראו העקב שכר והעונש הרע הבא בעבור העון חטאת, וכן כי לא שלם עון האמורי בראשית טו טז "אם יקרך עון" ש"א, כח, י, "ויגדל עון בת עמי" איכה ד ו, והטעם כי זה העונש גדול לא אוכל לסבלו ויורה על אמיתת זה הפי' הפסוק הבא אחריו

2 ופי' פצתה, פתחה, וכן הבל יפצה פיהו איוב לה טז:

1 וטעם ומפניך אסתר. שיש מקום יקבל כח ותראה בו גבורת השם, ואם הכל מלא כבודו:

1 שבעתים. עד שבעה דורות, כי אין זאת המלה ארבעה עשר ולא שלש מאות ושלשה וארבעים והעד ואור החמה יהיה שבעתים ישעי' ל, כו, ואחר כן ביאר הנביא דבריו, ואמר "כאור שבעת הימים"

2 וטעם יֻקָם שתלקח נקמתו, וכן "לא יקם שמות כא כא, והטעם כי השם האריך אפו על קין עד שבעה דורות, ואל תתמה לחשוב איך חיה כל אלה השנים והנה שת אחיו חיה עם נח שנים רבות גם יתכן שיקרא זרע קין בשם אביהם כמו ישראל וי"א כי האות קרן ואחרים אמרו שנתן חוזק בלבו והסיר פחדו ממנו והנכון בעיני שהשם עשה לו אות עד שהאמין, והכתוב לא גלה האות:

1 בארץ נוד. קראו כן בעבור שהיה נע ונד:

2 קדמת עדן. מזרח עדן והוא צפון מהגן

1 ונקרא שם העיר חנוך כשומרן על שם שמר וכן מצרים,

1 ולמך ששי לקין ושביעי לאדם

1 וטעם עדה וצלה אל תשים לבך לשמוע אל דברי הגאון בשמות כי אלו היינו יודעים כל לשון הקדש מאין נוכל לדעת כל הקורות כטעם משה, ויששכר,

1 ופי' אבי ראשון וכמוהו אב, גם אביב, ולעולם לא יסמוך כי אם ביו"ד ואחיו אח:

1 כנור ועוגב. מיני כלי נגינות והיא חכמה גדולה:

1 לוטש. כמו מחדד וכמוהו ללטוש איש את מחרשתו ש"א יג כ:

1 ודע כי ויאמר למך. מאוחר בפרשה, וכבר הזכרתי כמוהם שנים, וכמוהו "ויקח האיש נזם זהב" בראשית כד כב וכן "אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף שמות לג ה וכן ואתחנן דברים ג כג והטעם כאשר אמרו חז"ל כי עדה וצלה נמנעו כי פחדו להוליד בנים בעבור שיהי' שביעיים לקין ויהרגו או ימותו, וע"כ אמר למך לנשיו אני הוא באמת השביעי ואם יפצעני אדם שהוא גדול או ילד יעשה לי חבורה אז הרגתיו ומלת הרגתי תמורת אהרוג וכמוהו "נתתי כסף השדה" בראשית כג יג, "אשר לקחתי מיד האמורי" בראשית מח כב, ורבים כמוהם,

2 ואם עד שבעתים יקם קין למך עד שבעים ושבעה בעבור שהוא הרג בזדון ואני לא הרגתי, והטעם, שאמר לנשיו כי כבר בטלה הגזירה על קין ובאמת כי בני למך וכל זרעו מתו במבול ולא נשאר לקין שם מחמס אחיו:

1 וטעם תחת הבל. במקומו:

1 ודקדוק הוחל מפעלי הכפל ולולי היות החי"ת מהגרון היה נדגש והוא מגזרת תחלה והטעם שהחלו להתפלל ואילו היה מחילול היה השם סמוך אל המלה: