אבן עזרא על בראשית מ״ח

1 ויאמר. האומר ליוסף, וכן "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" במדבר, כו, נט:

1 ויגד. המגיד ליעקב, או האומר ליוסף, או היה שליח מיעקב:

1 וטעם הנני מפרך. על דעת הגאון שאמר לי השם הנני מפרך ובן לא נולד לי, רק מתה רחל, ועתה ידעתי, כי בעבור בניך הנולדים לך אמר הנני מפרך, וזה הפי' אין לו טעם וריח, כי מה הפרש בין בני יוסף ובין בני ראובן, ועוד כי בנימין נולד לו אחר זה הנבואה, והנכון בעיני שאמר, השם אמר לי, כי ארץ כנען תהיה לזרעי אחוזת עולם, ואני אתן לך בנחלת הארץ הבכורה, ויקחו אפרים ומנשה חלקם בארץ, כאשר יקח ראובן ושמעון שהם הגדולים מבני, ואשר תוליד אחרי אפרים ומנשה יקראו על שם אחיהם הנזכרים שירשו עמם בנחלתם, והמפרש שאמר ומולדתך על בני מכיר שיולדו על ברכי יוסף לא ישרו בעיני דבריו, כי מה טעם על שם אחיהם, ואם יטען טוען כי לא מצאנו ליוסף בנים אחרים, גם זו איננה טענה, כי יתכן שהי', ובעבור שירשו עם אחיהם לא הזכירם הכתוב ורבים כאלה:

1 וטעם ואני בבואי מפדן. שמתה פתאום, ולא יכולתי להוליכה לקברה במערה כאשר קברתי לאה, ואמר זה ליוסף שלא יחר לך שאבקש מאתך מה שלא עשיתי לכבוד אמך:

1 ואחר שאמר וירא ישראל את בני יוסף. איך יאמר לא יוכל לראות, רק טעמו לראות היטיב שיכירם:

1 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו. מאוחר צריך להיות,

2 וטעם מעם ברכיו, כי הוא יושב על המטה, וטעם לא פללתי, לא דנתי בלבי, מגזרת "פלילים" דבר' לב לא:

1 ויקח יוסף. וכבר לקח, וכבר הראיתיך רבים כאלה:

1 שכל את ידיו, כאילו ידיו השכילו מה שהוא רוצה לעשות:

2 כי מנשה הבכור. אף על פי שמנשה הוא הבכור וכן "כי עם קשה עורף" שמות לד ג, ורבים כן,

1 וטעם המלאך הגואל אותי, תמצא בפ' ואלה שמות:

2 ויקרא בהם שמי. כי הנה כל ישראל יקראו אפרים, גם יוסף, גם אמר הכתוב "רחל מבכה על בניה" ירמי' לא יד, כי היא היתה עיקר מחשבתו, על כן אמר הכתוב "בני רחל אשת יעקב" בראשית מו יט, וכאשר ילדה רחל מיד אמר ללבן "שלחני", בראשית, ל, כה גם נתן לו הבכורה, כי הוא ראשית מחשבתו, ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה, היה יוסף שהוא פטר רחם, ולא דן וגד, כי הם בני השפחות, והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף:

1 מלא הגוים. גוים רבים יצאו ממנו:

1 בך יברך ישראל. כל בני ישראל:

2 וישם את אפרים. בדבור הברכה:

1 שכם אחד. יש אומרים כי על עיר שכם רמז, כי גם היא היתה לבני יוסף,

2 וטעם בחרבי ובקשתי על השם כאשר אמר דוד "מגיני וקרן ישעי" תהלים יח, ג, ש"ב כב ג, והנכון בעיני שפי' שכם אחד חלק אחד, והוא ממשפחת "על שכמם" שמות יב, לד "ולעבדו שכם אחד" צפניה ג, ט,

3 על אחיך, נוסף על אחיך,

4 וטעם אשר לקחתי אשר יקחו ישראל בחרבם ובקשתם, והזכיר האמורי בעבור שאין בשבעה גוים חזק כמוהו הלא תראה אחר שנהרגו שני מלכי האמורי הגדולים אמר יהושע "לתת אותנו ביד האמורי" יהושע ז ז, ואל תתמה על מלת לקחתי, כי לאחר שהשם נתנה בפה לאברהם, הם יחשבו שהוא שלהם, וכן נאמר ליעקב "לך אתננה ולזרעך" בראשית יג טו: