אבן עזרא על בראשית ל״א

1 דברי בני לבן. בנים זכרים הי' לו, וכן הוא אומר "ויתן ביד בניו" בראשית ל, לה:

1 את פני אביכן. ראיתי בפניו שאיננו עמי כתמול שלשום, או ישוב איננו אל פני כמו "פני ד' חלקם" איכה ד טז:

1 התל בי. מלה זרה, בעבור היות התי"ו רפה, כי עיקרו להדגש כמו "וַיְהַתַּל בהם אליהו" מ"א יח כז דרך לעג:

2 עשרת מונים. מלשון "מְנֵה את העם" ש"ב כד א והטעם עשרה במספר, או הזכיר עשרה בעבור היותו סך חשבון,

1 וזה שאמר עקדים יהיה שכרך, ידוע שהחליף משכרתו לקחת עקודים לבדם, וכן פעם אחרת נקדים:

1 ויצל אלהים. כטעם "וינצלו את מצרים", שמות יב לו, ושניהם מגזרת "הצילני נא" בראשית לב יב ואם הוא מעט רחוק, וזה שאמר יעקב לנשיו גם הוא אמת שראה זה בחלום, כי השם יעזרהו לחזק הצאן ולהוליד גם בלא מקלות:

1 אנכי האל בית אל. טעמו האל אל בית אל וכן "ועץ הדעת" בראשית ב ט דעת טוב ורע:

1 כי מכרנו. כאילו מכרנו, שלא עשה כמשפט האבות עם הבנות, רק אמר שמור צאני וקח בנותי במשכרתך:

1 רכש. מגזרת רכוש:

1 ולבן הלך לגזוז את צאנו. שהיה ביד בניו רחוק שלשה ימים כאשר הוא כתוב על כן ויגד ללבן ביום השלישי:

2 התרפים. י"א שהוא כלי נחושת העשוי לדעת חלקי השעות, ואחרים אמרו כי יש כח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות תדבר הצורה, והעד שלהם "כי התרפים דברו און" זכרי' י ב, ופי' הפסוק איננו כן, והקרוב אלי שהתרפים הם על צורת בני אדם והיא עשויה לקבל כח עליונים ולא אוכל לפרש, והעד שהתרפים כן, התרפים ששמה מיכל בת שאול במטה עד שחשבו שומרי הבית שהם דוד, והפסוק שאמר "אין אפוד ותרפים" הושע ג ד יש לו ב' פירושים, האחד שאמר אין מלך ואין שר בישראל, כי השם לא בחר מלך רק ממשפחת דוד, על כן אמר בפ' השני "ובקשו את ד' אלהיהם ואת דוד מלכם" שם פסוק ה, ואין זבח ומצבה לע"ג, ואין אפוד שהי' עובדי הבעל עושים כדמות אפוד משה, על כן אמר אפוד ולא אמר האפוד, כמו "הגישה האפוד" ש"א כג ט "אפוד ירד בידו" שם כג ו איננו אפוד שעשה משה ובמקומו אפרשנו בראיות גמורות, אם גומר ד' עלי והפי' הב' שלא יעבדו השם ולא ע"ג, והנה התרפים קראם לבן אלהיו, וי"א שרחל גנבתם לבטל ע"ג מאביה, ואילו היה כן למה הוליכה אותם עמה, ולא טמנתם בדרך, והקרוב שהיה לבן אביה יודע מזלות, ופחדה שאביה יסתכל במזלות לדעת איזה דרך ברחו,

1 לא גנב יעקב כי אם דעתו, כי עיקר הדעת בלב:

1 ויבא אלהים אל לבן האדמי. קודם וידבק אותו, ופי' וכבר בא אלהים, וכבר הראיתיך רבים כמוהו, ובא השם לכבוד יעקב:

2 מטוב עד רע. שתחשוב אתה שהוא טוב לו, לא תדבר לו להשיבו:

1 ולבן תקע את אחיו. עם אחיו,

2 אהל יעקב מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא ויעקב תקע את אהלו בהר, ולבן תקע את אהלו עם אחיו בהר הגלעד:

1 הסכלת עשו. שם הפועל והוא סמוך, ויחסר זה או כן:

1 יש לאל. כח כמו "כגבור אין איל" תהלים פח ה:

1 נכסוף. שם הפועל מבנין נפעל, כמו "אם נלחום נלחם בם" שופ' יא כה

2 ומלת נכספת, כמו התאוית, וכן יכסוף לטרוף תהלים יז יב:

1 לא יהיה. רק אהרגנו וי"א שהוא דרך תפלה, על כן מתה רחל בדרך, אם כן יודיעני מי התפלל על אשת פנחס:

1 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות. שאהל אחד היה לשתיהן, או באהל כל אחת מהן ואח"כ שב פעם שנית אל אהל לאה, והעד ויצא מאהל לאה, גם זה נכון שהיה אהל ליעקב בין אהל לאה ובין אהל רחל, והקרוב אלי שהכתוב אחז דרך קצרה, ואיחר להזכיר אהל רחל, וכן היה באהל יעקב, ואח"כ באהל לאה, ואח"כ באהל רחל, ואח"כ באהל שתי האמהות, והטעם שבקש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות ולא מצא, כי לא היה שם כלום, ובעת צאתו מאהל לאה, ובא באהל רחל שהי' התרפים שם כבר לקחתם רהל ושמתם בכר הגמל:

1 וי"מ בכר כדמות מרדעת, והנכון בעיני שכר הגמל כמו "שלחו כר מושל ארץ" ישעי' טז, א וכן "ובכרכרות" שם סו כ, ומנהג הכר או הרוכב עליו יקרא הכרי, והנה רחל לקחה התרפים ושמה אותם במקום ששם כר הגמל:

2 ותשב עליהם. ולא היתה באהל:

1 כי דלקת. רדפת וכן "ידלק עני" תהלים י, ב,:

1 אנכי אחטנה. אם היתה טריפה החטא היה עלי ופרעה כמוה:

2 גנבתי יום. היו"ד נוסף כיו"ד מלאתי ישעי' א כא, וכן הוא גנובת יום או לילה מידי תבקשנה::

1 ופחד יצחק. יראת יצחק את השם היא הועילתני, כי זכות האב תועיל לבן,

2 מ"ם ריקם נוסף והוא שם, ימצא עם יחיד זכר ונקבה ועם רבים וכן מ"ם אמנם גם חנם:

1 ולבנותי מה אעשה. הוסיף לבאר וכן הוא ולבנותי אלה מה אוכל לעשות להם:

1 מצבה. שהציב אותה:

1 גל. שיגולו שם אבנים עד שהתחברו גם קראה מצפה:

1 וטעם יצף ד'. כמו ד' יראה, וכן "צופח נתתיך" יחז' ג יז:

2 כי נסתר אנחנו שיהיה כל אחר ממנו רחוק מחבירו ולא יראנו, השם רואהו,

3 וטעם אשר אמר שב אל לבן, יעקב קראה מצפה בעבור שאמר לו יצף ד':

1 אם תענה את בנותי. אמר הגאון פירושו אם לא תשכב עם נשיך וזאת לשון נכריה לא נשמע כמוה בכל המקרא, ואם היה כמשמעו מה יזיק, והטעם שלא יעשה להם רע, ויכריחם על דבר שאינם חפיצות בו, ותרגום גלעד יגר שהדותא:

1 אשר יריתי, הוא ואחיו שירו אבנים מגזרת "ירה בים" שמות ד טו, וידים אל מקום אחד:

1 לא אעבור. ברית זה הגל, כמו "עברו חוק"

2 וטעם לרעה לעשות רע, ויש אומר לא תעבור אלי אתה להרע לי גם אני כן,

1 כל אחד אמר ישפט בינינו אלהי אבותינו ויעקב אמר על אלהי אברהם, ולבן אמר על אלהי נחור אבי אביו שהיה עובד ע"ג, וכן העיד יהושע:

2 וישבע יעקב בפחד אביו. במי שהיה אביו מפחד ממנו, ויש אומר זה הפחד רמז ליום העקידה ואיננו רחוק: