מפרשים:
1 גם אנחנו. דרך לשון הקדש להוסיף גם ראשון כמו משל בנו גם אתה שופ' ה כב:
1 זאת עשו. זאת העצה:
2 מזמרת הארץ. כל דבר משובח מגזרת "זמירות" ישעי' כד טז:
3 צרי ונכאת. כבר פירשתים:
4 בטנים. אין אלו ריע במקרא, וי"א אגוזים:
1 משנה. שני:
2 משגה. משמות בעלי הה"א
1 וטעם ואל שדי שיש לו כח לעשות כאלה:
2 כאשר שכלת. במות יוסף, אחשב כי שכלתי מהכל:
1 להתגולל. מגזרת בגלל הדבר דבר' טו י:
2 ולהתנפל כאדם שיתנפל מעצמו על אחד, ויאמר לו אתה הפלתני:
1 בי. לשון בקשה, ולפי דעתי שהוא דרך קצרה, כמו בי אני אדני העון ש"א כה כד, וטעם עון במקום הזה, כטעם "גדול עוני מנשוא" בראשית ד יג והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני:
1 נתן לכם מטמון. יתכן שהיה לאדם מטמון בביתו ושכחו כאשר שמו באוצר, ויצא בגורלכם כי כספיכם בא אלי:
1 ביתה יוסף. כמשפט הלשון אל בית יוסף:
1 השלום אביכם הזקן. שם תחת שם התואר והיא דרך קצרה, כאלו אמר השלום לאביכם, וכן "ואתה שלום" ש"א כה ו:
1 ויקדו. שמו הקדקד בארץ וכבר השתחוו:
1 אלהים יָחְנְך. אין לו משקל אולי השתנה כן בעבור אות הגרון:
1 כי נכמרו. בערו ויקדו, וכן "עורנו כתנור נכמרו" איכה ה, י:
1 וישא משאות. דורון:
2 ידות. חלקים:
3 ממשאות כלם. מדורון כל אחד מהם כי רחוק לתת לו חמש ידות על כל חלק וחלק: