חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט תי״ט

« חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט תי״ח חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט ת״כ »

1 כיצד נפרעים לנזקים מהמזיק ומיורשיו. ובו ג סעיפים: כשב"ד נזקקים לגבות לניזק מנכסי המזיק גובין מהמטלטלין תחלה ואם לא היו לו מטלטלין כלל או שלא היו לו מטלטלין כנגד כל הנזק גובין השאר מהקרקע המעולה שבנכסי המזיק וכל זמן שימצא מטלטלין ואפי' סובין אין נזקקין לקרקע ואפי' שיש לו כסף יכול לפורעו בסובין דכל מטלטלים מיטב נינהו ושמין אותה כמו שיכול למוכרה מיד ובמקומו וכשמשלם מהקרקע אפי' היתה זבורית של מזיק טובה כעידית של ניזק אינו מקבל ממנו אלא מגבין לו מעידית שבנכסי המזיק:

2 אם יש למזיק שני עידית אין הניזק יכול לומר לו תן לי מעידית פלוני אלא תלוי ברצון המזיק לתת לו איזה שירצה אבל אם המזיק חפץ לתת לו העידית שבקש אלא שהיא עתה בזול וממתין עד שתתייקר ואומר אם תרצה אותה קח אותה כפי מה שהיא עתידה להתייקר אין שומעין לו אלא צריך ליתנה לו כפי מה ששוה עתה:

3 מת המזיק קודם שיפרע מגבין לניזק מהמטלטלין של יתומים ואם לא הניח מטלטלין מגבין לו מזיבורית שבקרקעותיו שכל הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא מהזיבורית:

פירוש חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט תי״ט

1 סעיף א כשב"ד נזקקין לגבות לניזק וכו'. נ"ב עיין בש"ך סק"ב ועיין בס' עטרת צבי מה שהשיג על הש"ך ודבריו נכונים מאד אך לא כתב לדחות הראוי' מה שהביא הש"ך מהש"ס מה דאמר אין ב"ד נזקקין וכו'. אך לפענ"ד דברי הש"ך תמוהין שלפירושו מה הקשה בש"ס כלל והא תני ישיב לרבות ש"כ נימא דהאי ישיב לרבות ש"כ מיירי דלית לי' קרקע ע"כ גובה מטלטלין ולעולם באית לי קרקע ומטלטלין נזקקין רק לשדה וכמ"ש הש"ס לעיל כן דפריך על ר"ה דאמר כסף או מיטב דפריך ישיב לרבות אפילו סובין ומתרץ דלית ליה ה"נ וה"נ הו"ל לתרץ כן ומדלא תירץ כן משמע כפרש"י דהוי ס"ד שאין גובין ממטלטלין כלל אף דלית לי' קרקע כלל ע"כ פריך שפיר ותו מוכח אדרבא דלא כהש"ך שאל"כ למה הוכרח הש"ס לתרץ הכא ביתמי עסקינן וכו' הו"ל לפרש ולתרץ כפירוש הש"ך שאם יש לו קרקע ומטלטלין וכו' מדלא תירץ כן משמע דס"ל גם בכה"ג ודאי דהברירה ביד המזיק ואין סברא כלל לומר שהברירה ביד הניזק וכו' כן נראה לי נכון ודו"ק היטב:

« חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט תי״ח חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט ת״כ »