חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט קצ״ד

« חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט קצ״א חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט קצ״ז »

1 עכו"ם שמכר קרקע לישראל וקיבל כסף ולא כתב שטר. ובו ג סעיפים: העכו"ם אינו קונה בחזקה ולא בכסף אלא בשטר הוא שקונה עם נתינת הכסף וישראל הקונה מעכו"ם הרי הוא כעכו"ם ואינו קונה אלא בשטר : הגה מיהו שכירות מן העכו"ם קונה בכסף לחוד ב"י סימן קצ"ב וכן אם התנה לוקח שיקנה לו בכסף בלחוד קנה מיד ב"י בסי' זה:

2 מאחר שעכו"ם אינו קונה הקרקע מישראל ולא מקנהו לישראל אלא בשטר ישראל שלקח שדה מהעכו"ם ונתן דמים וקודם שיחזיק בה בא ישראל אחר והחזיק בה כדרך שמחזיקים בנכסי הגר זכה אחרון וי"א דאפי' החזיק בה ראשון זכה האחרון דלא סמכא דעתא דראשון בלא שטר טור בשם רשב"א והמגיד פ"א דזכיה ונ"י וכן משמע במרדכי פ' חזקת וכן נ"ל אבל אם החזיק הא' קודם שנתן המעות זכה לכולי עלמא מרדכי פ' חזקת ונותן לראשון את הדמים מפני שהעכו"ם מעת שלקח הדמים סילק רשותו וישראל לא קנה עד שיגיע השטר לידו ונמצאו נכסים אלו כנכסי מדבר שכל המחזיק בהם זכה ואחריותו על העכו"ם המוכר: הגה והשני מקרי רשע טור בשם הרשב"ם ועיין בב"י ומ"מ אם בא הראשון להשתדל ע"י העכו"ם להוציאו מיד השני נקרא מסור הואיל והשני נותן לו מעותיו טור בשם הרא"ש והגהות אשירי ותוספות ומרדכי בד"א במקום שאין משפט ידוע למלך אבל אם דין אותו המלך ומשפטו שלא יזכה בקרקע אלא מי שכתוב בשטר או הנותן דמים וכיוצא בדברים אלו עושים כפי משפט המלך: הגה עכו"ם שהיה לו משכון או פקדון ביד ראובן ונתנו לשמעון בשטר זכה ראובן במה שבידו דמיד שנתן העכו"ם לשמעון נסתלק העכו"ם ושמעון לא קנה עד דמשיך ולכן הוי כהפקר וזכה בו ראובן כזוכה מן ההפקר תשובת רשב"א סי' אלף ל"ב ור' ירוחם נכ"ג:

3 יש מי שאומר שאפי' אם כתב העכו"ם שטר לראשון קודם שיחזיק בו אחר אינו כלום כיון שכבר נסתלק הרי הוא כאחר אלא צריך שיכתוב השטר קודם שיקבל המעות וכל זה לא מיירי אלא בקרקע אבל במטלטלין קנה בנתינת המעות טור:

פירוש חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט קצ״ד

1 ס"א נ"ב עיין בקצוה"ת שהאריך אי מהני קנין אודיתא באיסור. ובתשובתי להלכות פסח הוכחתי דמהני קנין אודיתא באיסו' ובחיבורי ליו"ד כתבתי דבדבר שאינו ברשותו או חב לאחריני ל"מ אודיתא לכ"ע עיי"ש בטעמו: סי' קצו ס"א נ"ב נשאלתי מחכם אחד שראה תמי' גדולה בס' נתיבות המשפט שכתב בחדושים וזה"ל עיין ביאורים דעבד אשר לקוח מנכרי אינו נקנה בשטר. ותמה רו"מ דביו"ד סי' רס"ז מפורש. להיפך דעבד נקנה בכסף ובשטר ובחזקה בין לקוח מישראל בין לקוח מנכרי ע"כ. והשבתי הנה זה ודאי יש שם בס' הנ"ל איזה ט"ס דהרי כתב עיין בביאורים ובביאורים לא נזכר כלל מזה. וכוונתו לעיין באיזה ספר מזה. ולפי"ז כיון דהוי ט"ס. נראה דגם זה הוי ט"ס דמ"ש דבלקוח מעכו"ם אינה נקנה בשטר וצ"ל להיות דאינו נקנה אלא בשטר. וכוונתו כיון דדין עבד כנעני כדין קרקע לכל דבר. וכיון דקיי"ל כש"ס ופוסקים לעיל סי' קצ"ד דאין קונין קרקע מנכרי אלא בשטר ה"ה בעבד הוי כן. ובזה לק"מ מיו"ד דהתם מצד עיקר הדין קנייתו מיירי ומצד עיקר עדיין קנייתו נקנה באחד משלש הנ"ל דהיינו קרקע נמי מדינא קונה באחד מאלו ומה דלא קנה רק בשטר הוי רק מצד לא סמכא דעתא. וא"כ ה"נ התם מיירי מצד עיקר דין קנייתו נקנה בחד מג' ול"ב שטר רק מכח סמכא. ונ"מ היכא דאומר בפירוש דסמך דעתו מהני. ל"מ לדעת הביא דס"ל בסי' קצ"ד דס"ל גם שם מהני סמכא דעתא פשיטא דא"ש ואני החזקתי דבריו בתשובה לק' יאססי רק אף גם להטו"ז סי' קצ"ד דס"ל דלא מהני שם תנאי מכח דלא סמכא דעתא ובטלה דעתו אצל כל אדם. מ"מ נראה דזה הוי דוקא בקרקע כיון דא"א להביאו לביתו ולשמרו לכך בזה אנן סהדי דלא סמכא דעתא בודאי. ועפ"י רוב הוי כן. ואף אם אומר להיפוך בטלה דעתו אבל בעבד דאפשר להביאו לביתו נהי דלומר דתמיד סמכא כמו במטלטלין זה לא אמרינן כיון דהוי מילי דנייד וכדקיי"ל כעין זה דגודרת אין להם חזקה כן ה"נ י"ל דלא סמכא דעתא אולי יתפסנו הנכרי לביתו אבל עכ"פ להיפוך לומר בודאי לא סמכא דעתא זה נמי לא אמרינן כיון דעכ"פ אפשר להביאו לביתו ולשמרו י"ל דסמך דעתו ולא אמרינן בזה בטלה דעתו לכך בזה מהני תנאו אם פירש דסמך דעתו ומזה מיירי ביו"ד. ובכאן מיירי הנתיבות בסתם בלא פירש בזה נ"ק רק בשטר וז"ב ונכון בכוונתו ואף אם אין כוונתו כן. הדין לפענ"ד ברור כן. ובחיבורי ליו"ד כתבתי חידוש דין השייך לסי' קצ"ד דאף לדעת הסוברים דישראל מנכרי קנה בכסף היינו רק אם נותן לו כל הדמים. אבל אם נשאר חייב לו מקצת דמים אף דלא עאל ונפיק אזוזי אף דבישראל קונה בכה"ג בזה נשתנה דין נכרי מישראל בכ"ע עיי"ש מילתא בטעמא ודו"ק.

« חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט קצ״א חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט קצ״ז »