תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳של״ח

שאלה ראובן שדך את בתו לשמעון וכתבו שטר ביניהם בקנין ושבועה והתנו ביניהם תנאים שרירין וקיימין וקבעו זמן לחופה וקצבו סך הנדוניא ובתוך הזמן נפטר ראובן וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובן אין לו רק ג' בנות קטנות והאלמנה מלבד הבת המשודכת ובשעת פטירתו לא צוה ולא מינה אפטרופוס והב"ד מינה אפטרופוס על כל נכסי עזבונו אשר עלה לסכום רב וגם על הבנות. ועתה רוצה האפטרופוס להשיא את הבת המשודכת לשמעון יען כי המשודכת אין לה אם ורוצה האפטרופוס להשיאה ולתת לה הנדוניא אשר קצב לה אביה נ"ע בשטר השדוכין עם היות שהיא קטנה בת עשר שנים ועדיין לא הגיע זמן החופה שקבע אביה אף שגם לזמן אשר קבע אביה עדיין היא קטנה. והנה כפי הנכסים אשר נמצאו לאביה אחר מותו מגיע לחלק כל אחת מהבנות יותר מהסך שקצב הנפטר לבתו המשודכת וגם יש בנכסים שתחת יד האלמנה לפרעון כתובתה ולמזונותיה לכמה שנים ועתה טוען שמעון מצד משודכתי על עסקי הנדוניא שמה שקצב לה אביה זכתה בו בחיי אביה ועתה תחלוק עמם בשוה חוץ ממה שקצב לה אביה. והאלמנה אם תרצה תזון ממה שתחת ידה או יזוננה הוא רביעית הוצאתה שהוא חיוב. משודכתו. והאפטרופוס טוען שעדיין שאר הבנות הן קטנות וצריך הוצאה רבה עד שיגדלו ומי יודע אם לעת ההוא יגיע לכל אחת מהבנות בשעת חופתן כפי החלק שנותנין עתה למשודכת או אם ימצא פחות מזה הסך. וגם מלבד זה צריך הוצאה רבה למזונות האלמנה ופרנסתה כל ימי אלמנותה גם לפרעון כתובתה. ילמדנו רבינו הדין מפורש ובאר היטיב ושכרו כפול מן השמים. וגם ילמדנו רבינו ששמעון טוען מאחר שהוא אפטרופוס על משודכתו שרוצה שיתנו לו חשבון על כל פרוטה ופרוטה ועל כל מה שיעשו:

תשובה דברים פשוטים אני רואה כאן שהרי לא נתחייב ראובן אלא להכניס עם בתו הסך הנז' בתורת נדוניא בשעת הנשואין וכיון שלא נשאת בחייו לא זכתה הבת המשודכת בשום דבר דמי שהשיא את בתו אמרינן שאם מת חולקת בשוה אבל במי ששדך בתו לא אמרו הלכך שורת הדין שיחלקו הממון לארבעה חלקים ותטול המשודכת חלק אחד אם מעט ואם הרבה ותנשא בו לשמעון לקיים דברי המת דהא דאמרינן לפרנסה שמין באב לפחות אמרינן ולא להוסיף ובאלמנה תזון ממה שתחת ידה וב"ד כותבין עליה אבל אין מוציאין מתחת ידה ואין משביעין אותה ותתפרנס ממה שתחת ידה ואם לא יספיק לה ותרצה להתפרנס ממה שיש ביד האפוטרופוס אזי משביעין אותה והבת הנשואה תפרע רביעית דמי המזונות וכן אם תבא לגבות כתובתה ואינה יכולה לעכב שלא יטלו הבנות המגיע להן. ומה שטען שמעון המשדך שרוצה לדעת חשבון כל פרוטה ופרוטה לא ידעתי מי עשה אותו אפטרופוס שלא אמרו אלא הבעל בנכסי אשתו אין צריך הרשאה אבל לא המשדך בנכסי משודכתו ואפי' עשתה אותו מורשה אין מעשה קטנה כלום והחשבון מוטל על ב"ד שהם אביהם של יתומים לדעת פרטי הדברים בדקדוק. ומרוב פשיטות הדבר לא ראיתי להאריך בראיות: