1שאלת על שלשה שישבו לקיים את השטר ואין מי שיכיר חתימת העד האחד אלא העד האחד ועד אחד והוא סופר הקהל והדיינים מכירים חתימת הסופר אם יצטרף העד שהוא הסופר עם אחד מן השוק להעיד על חתימת העד השני:2תשובה לא ידעתי מקום לשאלה זו מאי שנא מהא דאמרינן בפרק שני דכתובות שנים החתומים על השטר ומת אחד מהם וכו' ואי ליכא אלא חד מאי אמר אביי ליכתוב חתימת ידיה אחספא ושדי ליה בבי דינא ומחזקי ליה ולא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה ואזל איהו והאי ומסהדי אאידך וכתבה הרמב"ם פ"ז מהלכות עדות. וכ"ת ניחוש שמא יקיימו את השטר מן העדים ומן הדיינים ונמצא דמפקינן נכי ריבעא דממונא אפומא דחד לא קשיא דלא חיישינן לב"ד טועין דהא קי"ל כרבא דאמר דעד ודיין לא מצטרפי דאמאי דמסהיד סהדא לא מסהיד דיינא ואמאי דמסהיד דיינא לא מסהיד סהדא הילכך כשבאין לקיימו דקי"ל יש קיום אחר קיום או כולו מן העדים או כולו מן הדיינים והכי פסקו רבוותא ואע"ג דהסופר הוא העד נעשה דיין לקיים את השטר דקי"ל עד נעשה דיין במילתא דרבנן וקיום שטרות מדרבנן הוא כי האיך דג' שישבו לקיים את השטר שנים מהן מכירים חתימת ידי העדים ואחד אינו מכיר עד שלא חתמו מעידים בפניו וחותם וכו' שהרי העדים והדיינים כולם באים לקיים חתימת העדיה שהוא ענין אחד אבל כשבאים לקיים קיום אחר קיום אין מקיימין אותו מן העדים ומן הדיינים שעל מה שמעיד זה אין מעיד זה אלא או כולו מן העדים או כולו מן הדיינים וברור הוא:
