תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳פ״ג

שאלת ממני על ראובן ששדך אשה והתנה לאסור גרושתו וז"ל התנאי ואסר עליו תשמיש גרושתו פלונית על דעת הכלה הנז' איסור גמור מכאן ועד ארבעים שנה וכו' והשידוכין נתבטלו ורוצה להחזיר גרושתו ויש מי שרוצה לומר שהיא אסורה עליו:

תשובה מותרת היא לו שלא אסרה אלא על דעת שתהיה זו כלתו וכיון שנתבטלו השידוכין נתבטל האיסור וכך היה בדעתו בשעת האיסור שאם זו תהיה אשתו תהיה גרושתו אסורה עליו ואם לא תהיה אשתו לא היה בדעתו לאוסרה. תדע מדתלה בדעא הכלה ואם דעתו לאוסרה לעולם למה תלה בדעת כלתו. ותו דבכל נדרי איסור בעינן פיו ולבו שוין ובשעה שהוציא האיסור בפיו לא היה בלבו אלא אם תהיה זו אשתו ואפילו שאלת חכם לא בעי וברור הוא מאוד לא היה כדאי לישאל עליו אלא שאמרת שיש מן החכמים שרצה לאסור גרושתו עליו אפילו שלא ישא את זו ואין חוששין לו: