תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ר״מ

שאלת על ראובן שהיה לו חולי הנופל ועומד שעה אחת ויותר בעלופו בלי הרגשה כלל והיה הולך בספינה ותבא אליו החולי והוא סמוך לדופן הספינה ונפל למים שאין להם סוף ולא נמצא ואבד זכרו אם תהיה אשתו מותרת להנשא לכתחלה כיון שהוא שוהה בעלופו כדי יציאת נשמה ודאי מת הואיל ומים שאין להם סוף מדרבנן מקילינן בה או לא:

תשובה כל ת"ח שמורה היתר בכיוצא בזה משמתינן ליה ואפי' בגדולה שבאומדנות עד שיעידו עליו שמת היש לך אומדנא גדולה ממי שטבע בפלגות הים שיש בינו ובין היבשה מהלך כמה ימים שאין בכח אדם לשוט כל זה השיעור ובלא אכילה ושתיה הדבר קרוב לנמנע שיחיה ואפ"ה אשתו אסורה וכן מי שהשליכוהו לים והשליכו אחריו מצודה והעלו ממנו אבר שניכר שהוא ממנו ואפשר שינטל מן החי ויחיה אין מעידין עליו והלא מחמת הכאב והוא בתוך המים קרוב הדבר מאד שימות וכל הנך דמייתי התם יותר קרוב שימות מנ"ד דאפשר מחמת הנפילה במים נתעורר הטבע ופסק החולי ויצא אל היבשה וכ"ש בנהר נילוס שאעפ"י שהם מים שאין להם סוף קרוב הדבר לצאת אל היבשה ומעשים בכל יום שנטבעים במים ויוצאים אל היבשה. כללא דמילתא אין להקל בדבר ואשה זו אסורה להנשא ודברים ברורים הם עד שיבא עדות המתירה: