תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳קנ״ב

שאלת ממני על ראובן שמת והניח יתומים קטנים ואלמנה ועזב מטלטלין וקרקע וחובות אצל בני אדם בשטר ורוצים לדחות את האלמנה אצל החובות משום תקנת היתומים באומרם כל מילי מיטב הוא ויש ביד היורשים לדחות את האלמנה אצל הפחות שבנכסים:

תשובה בענין להגבות החובות לאלמנה מדעתה כגון שאין נכסים כדי כתובתה לא מצאנו ידינו ורגלינו כאשר כתבו כל הראשונים נ"נ שלא מצאו דרך שתקנה האלמנה החוב דמלוה להוצאה ניתנה אלא משום מנהג שכבר נהגו להגבות לאלמנה או לבעל חוב המלוה שהיא בשטר ואתה בא להוסיף עלינו שנכוף את האנמנה שתניח את הנכסים אשר לפניה ותקח החובות ושמא לא יבאו לידי גוביינא ואדחיישת לתקנת היתומים למה לא חשת לאלמנה משום חינא כאשר חששו ז"ל בכמה דוכתי. ומה שכתבת דכל מילי מיטב הוא קושטא הוא אלא דאין כאן מילי דמלוה להוצאה ניתנה ודברים פשוטים הם לא היו כדאי להטריח עליהם הקולמוס: