תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳רל״ז

שאלת ממני על מה שכתב הרמב"ם פ"ו מה' עירובין כל המניח עירובו וכו' ואם יצא חוץ לשתי אמות והשיג עליו הראב"ד והרשב"א ז"ל ותירץ המגיד וז"ל אבל בכאן עקר דבריו הוא שאינו מדמה דין העירוב לדין הטלטול ולא ביאר למה והלא המניח עירובו יש לו ד' אמות לכל רוח שירצה והוא בצדן:

תשובה אדם יש לו ד' אמות אמרו אבל העירוב בעצמו אין לו ד' אמות ואע"ג דאדם העומד במקום העירוב יכול ליטול את העירוב לאוכלו והוי הוא ועירובו במקום אחד מ"מ הרי העירוב מונח חוץ לתחום שהרי אין לעירוב עצמו ד' אמות ובשלמא כשהוא בתוך שתי אמות הוי שפיר בתוך התחום שהרי האדם עומד בסוף התחום ושוחה מעט ונוטלו אבל כשהעירוב חוץ לשתי אמות לא מטי ליה בשחייה וצריך לצאת וליטלו וא"כ לא הוי העירוב בתוך התחום וכן יש לדקדק מלשון רבינו שכתב מפני שאינו יכול להגיע אל עירובו ולפי מה שהבינו ז"ל כך היה ראוי לומר מפני שאינו יכול לצאת חוץ לתחום כנ"ל ליישב דברי הרמב"ם ז"ל: