תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳קס״א

שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' שביתת יו"ט וז"ל ולפיכך אני אומר שאין מערב אדם ומתנה וכו' וכתב עליו הראב"ד אע"פ שיש בדבריו כעין טעם לא ראינו לגאוני הראשונים שחלקו בדבר זה ובעל מגיד העמיד דברי הרמב"ם ושאלת אם יש אצלי טעם לקיום דברי הגאונים ז"ל:

תשובה איברא דקושיא חזקה היא דאיך יתנה אם היום חול ולמחר קדש והוא יודע שהיום קדש ולמחר חול ותו כיון שהוא יו"ט גמור מתקנת רבנן איך יניח עירוב ביום טוב אבל מה שאני סובר כיון שיו"ט של גליות חול גמור הוא מדינא דהא ידעינן בקיבועא דירחא אלא דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם א"כ כפי מנהג אבותינו הראשונים תקנו אותו בין להקל בין להחמיר וכי היכי דהמנהג הראשון היו מבשלים מיו"ט לשבת ע"י תנאי כך עתה יהיו מותרים לבשל ע"י תנאי ואע"פ שאין התנאי צודק מ"מ לא רצו להתיר אלא כפי המנהג הראשון כדי שלא יזלזלו ביו"ט שני של גליות. כללא דמילתא הם אמרו הזהרו במנהג אבותיכם והם אמרו שיהיה יו"ט כפי המנהג הראשון ועל תנאי הראשון: