תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳רצ״ט

שאלת ראובן נפטר לבית עולמו וחיי לכל ישראל שבק והניח אלמנה אחת ובת אחת ממנה ובן מאשה אחרת ואחר שנפטר עמדה האלמנה מעצמה וברצון נפשה ואמרה לבן הגדול תבא ונחלוק נכסי עזבון אביך. ונתנה לבן הגדול נכסים מנכסי עזבון אביו ואמרה לו יש לי בת אחת והיום או למחר תרצה להנשא ועל זה לקחתי זה החלק שאילו לא היתה זאת הבת לא הייתי לוקחת כ"כ נכסים מנכסי עזבון אביך. וכל אחד נפטר מחבירו האלמנה נתרצית בחלקה והבן הגדול לקח והלך לדרכו. ולפי שהיו קרובים ואחים אלו עם אלו לא הקפיד הבן הגדול לעשות ביניהם שטר כי מנהגם ככה כל הימים כי כ"כ נמכר הקרקע האחר ולא עשו ביניהם שטר. אחר זמן נמצא כי ראובן היה חייב למלך חוב גמור בדין ומשפט ושגיליש ובאו תישקיריש מהדפתדר ותפסו לבן הגדול שיפרע חוב אביו למלך ולא היה מנכסי אביו כי אם קרקעות לבד לפי שכל השאר לקחה האלמנה. וכשבאו הטיזביריש מהדפתדאר אמרו לאלמנה מהיכן יפרע החוב למלך והשיבה מאין לי לפרוע קרקעות יש לו תבא האש ותאכלם מן הקצה אל הקצה וכשמעם את קול דבריה קמו קרוביה ואביה גם הבן הגדול ומכרו מקצת הקרקעות ולא הספיק והבן הגדול הוציא מנכסיו על שאר הקרקעות כי אמר מוטב אקחם אני ולא זר גם כי זה השאר יש הוציא להם קול כי הם ואק"ף. ולא יקחם שום אדם בעולם ונשאר ת"י הקרקעות הנז' על הסך שפרע למלך והחזיק בבתים והשכירם כמה זמן ודר בהם שהאלמנה נתרצית ברצון נפשה כמו שנתרצית על מכר שאר הקרקעות אשר נמכרו. ואחר שעברו ד' או ה' שנים מזה הענין באה האלמנה ואומרת שרוצה לקחת הבתים מיד הבן שהם משועבדים לכתובתה והבן הגדול טוען כי כמו שנמכרו הקרקעות האחרות גם הוא לקח אלה כי דינא נמצא עליו העברת קולמוס דמלכותא חוב המלך קודם לכל דבר ולזה פרע הוא מנכסיו כנזכר גם היא הרשתה על מכירתם וגם אם לא היתה מרשית על כרחם יקחום כאשר דבר מלך. על זה ילמדנו רבינו מורה צדק הדרך אשר נלך בה ושכרו כפול מן השמים:

תשובה הדבר ברור שהחלוקה אשר חלקו אינה כלום להפקיע שעבוד כתובת האלמנה כיון שלא נקרעה כתובתה ולא כתבו שובר ולא שטר מחילה. גם מלשון השאלה נראה שלא קנה הבן הגדול שאר הקרקעות מתפיסת הבית כשאר הקונים ע"י ב"ד אלא פרע למלך החוב שהיה על אביו והחזיק בקרקעות תחת המעות אשר פרע שאם היה קונה אותם מתפיסת הבית כשאר קונה קרקעות לא היתה יכולה לטרוף אותם אע"ג דקי"ל דקרקע נקנה בחזקה מ"מ בעינן דעת מקנה שיאמר לו לך חזק וקנה ואע"ג דקי"ל לכרגא ולמזוני מזבנין בלא הכרזה וזה שבא לפרוע חוב המלך הוי ככרגא מ"מ מכירה מיהא בעיא ע"י ב"ד שכפי הנראה מן השאלה הבת הקטנה היתה ואפי' את"ל שהיא גדולה מ"מ היה צריך דרך מדרכי הקנין וע"י ב"ד. וכפי מה שבא בשאלה לא היה שם מכירה ולא שטר קנין ולא דרך מדרכי הקנין אלא שהחזיק בקרקע והוי כעין משכנתא הילכך אם יברר הבן שב"ד מכרו לו הקרקעות תחת המעות אשר פרע למלך אע"פ שלא הכריזו עליהם הדין עמו ואין האלמנה טורפת אותם ואם לא יוכל לברר זה שורת הדין נותן ששמין הקרקעות וכל מה שיעלה יותר ממה שפרע למלך נוטלו האשה לתשלום כתובתה על מה שלקחה בתחלה כי החלוקה הראשונה אינה כלום כאשר כתבתי. ועוד כי בטעות היתה שהכל היה משועבד לחוב המלך ואפילו שערי דבדא משתעבדי לכרגא ואין ירושה ולא פריעת כתובה אלא אחר פריעת חוב המלך ומלכא אמר שיהא הכל משועבד לו ושיהא קודם לכל ודינא דמלכותא דינא ואחר פריעת חוב המלך נוטלת האשה כתובתה שהיא כבעלת חוב וכשתנשא הבת נוטלת עישור נכסי והשאר ליורש ועל דרך זה חולקים עתה ואם הבן הוציא הוצאות על הקרקעות שמין לו וידו על העליונה שהרי ברשות ירד: