רשב"ם על בבא בתרא צ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 מהיפרכיא - אחרונה של א"י להיפרכיא ראשונה של סוריא דכיון דסמוכים כל כך מותרין:
2 אין משתכרין - לקנות יין ושמן וסלתות מבעה"ב למכור בשוק אלא בעה"ב עצמו ימכור לצריכין כמו שימכור לחנוני ומיהו לקנות חטין ולעשות פת מותר דכיון דאיכא טירחא שרי אבל למכור הדבר בעין כמו שקונה אותה מבעה"ב אסור דהא בעה"ב נמי מצי מזבין ליה בלא טורח:
3 סבר ליה כר"י בן בתירא - הלואי שיוקיר ולא יקנו ממנו:
4 פעמים - לקמיה מפרש:
5 בביצים - נ"ל משום דביצים אין בהם חיי נפש כל כך וגם טורח מרובה וריוח מועט הוא לעני המחזר בעיירות לקנות ביצים ולכך התירו לו להשתכר יותר משתות:
6 על חד תרי - מה שלקח בדינר לא ימכור בשני דינרים:
7 תגר לתגרא - אלא תגר ראשון ימכור לצריכין אבל לא לתגר אחר דיש כאן ריוח שתי פעמים לתגר ראשון ולתגר שני ומוקירן יותר מדאי אבל בשאר דברים מותר שאם יוקיר זה ימצא אחרים שימכרו בזול:
8 מתריעין - בתפלה:
9 על פרקמטיא שהוזלה - הבגדים טובים שהוזלו דאין כאן הפסד לעניים אם יוקירו:
10 והוא דזל - כל כך דקים עשרה בגדים בדמי שיתא שהוזלו קרוב למחצה:
11 אין יוצאין כו' - שמפקיע עצמו מן המצות:
12 מתה אשתו של בועז - ולאשמועינן אתא שהקב"ה מקדים רפואה למכה ויש לו לאדם לבטוח בהקב"ה:
13 עד דלא שכיב שיכבא - קודם שימות המת:
14 קיימא מנו בייתיה - עומד ומזומן כבר הממונה על ביתו ועומד במקומו:
15 אבצן - מן השופטים הוא בספר שופטים:
16 מאי קמ"ל - מה ריוח יש בדבר ומה אנו למידין שום מצוה מכאן:
17 כדרבה בר רב הונא כו' - דקאמר שכל בניו של אבצן מתו בחייו ומדקאמר אבצן זה בועז וכתב בבועז שנשא רות ואע"פ שהיו לו עדיין בנים הרבה אשמעינן יבמות סב: שאם נשא אדם אשה בבחרותו ישא אשה בזקנותו כמו שעשה אבצן דהיינו בועז לפי שהיה ירא שמא ימותו בניו מאשתו ראשונה בחייו ולא יהיה לו זכר וכתיב בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך קהלת י״א:ו׳ דמהכא נמי דרשי' ליה וכדמפרש קרא טעמא כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה וגו' אבל אי לא אמר לן אבצן זה בועז הוה אמרי' אבצן לא נשא אשה אחרת ובועז נמי מעולם לא היו לו אשה ובנים עד שלקח רות:
18 מאה ועשרים משתאות - לששים בנים ובנות:
19 לכל אחד ב' סעודות - סעודת אירוסין שהיא מצוה כדאיתא בפסחים דף מט. וסעודת נשואין כל שבעת ימי המשתה קרי סעודה אחת יש לשונות אחרים ואין בהן ממש:
20 כודנא עקרה - פרדה עקרה:
21 במאי פרעא לי - אין לו בנים שיזמין לי לסעודתן:
22 וכולן מתו - ולא גרס תנא ומסקנא דמלתא דרבה בר רב הונא היא והכי הוה קים להו:
23 בחייך דילדת שיתין - שסופן למות:
24 למה ליך - מה בצע בלידתן:
25 איכפל - ונסיב אשה אחרת:
26 ואוליד חד דמשיתין זריז - והיינו עובד שהוליד בועז מרות ויצא ממנו דוד מלך ישראל ואיכא דפתרי ליה בשמשון דזריז משיתין דאבצן ולא נהירא כלל:
27 ושלמון - אבי בועז כדכתיב ושלמון הוליד את בועז:
28 ופלוני אלמוני - משמע ליה שם הגואל כדכתיב סורה שבה פה פלוני אלמוני:
29 בני נחשון - כדכתיב ונחשון הוליד את שלמון ושלמון הוליד וגו':
30 זכות אבות - אלימלך בן נחשון שהיה נשיא וחסיד:
31 אימיה דאברהם כו' - לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו צריכין אנו לידע שם אם אברהם ואגב גררא נקט אימיה דהמן לפי ששמותיהן שוין:
32 כרנבו - כרים מצאן טהורין הן ואברהם טהור עורב טמא הוא והמן נמי טמא היה:
33 אימיה דדוד - לפי שכל אמהות של מלכים כתובות בנביאים הוצרך לפרש גם אם דוד:
34 אימיה דשמשון - משום דאיירי בה קרא טובא וכתיב נמי לאביו ולאמו לא הגיד הוצרך לפרש שכל הדברים האלו שואלין המינים מה טעם אין אנו יודעין שמותן:
35 ואחתיה נשיין - כך שמה ואגב גררא דאימיה נסבה:
36 לתשובת המינים - ששואלין לנו יותר באלו מנשים אחרות כדפרישית טעמא ואנו משיבין להן שמסרו לנו הנביאים בעל פה:
37 נחבש - שחבשו נמרוד ובאגדה ראיתי דתרח אביו חבשו בשביל שהיה מאבד צלמיו:
38 כותא וקרדו - מקומות הן וכל זה להודיע חיבתו של אברהם אבינו:
39 עיברא זעירא - כך שמו וזהו אור כשדים שהושלך שם אברהם אבינו והרואה צריך לברך ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה כדתנן בהרואה ברכות דף נד.:
40 מנהיגו קברינטא - המוליך את הספינה:
41 ריש גרגותא - שר הממונה על הבורות מי ידלה ממנו היום להשקות שדותיו ומי למחר ושררה קטנה היא ומדכתיב לך ה' הממלכה והמתנשא יליף לה כלומר על ידך המתנשא לכל דבר אפי' לגרגותא לראש הוא על פיך:
42 בזעקך יצילוך קבוציך - ע"י שתזעק לקבץ הנדחים תנצל:
43 אבל מעות ביוקר - שהפרקמטיא זלה מאד יוצאין כדמפרש טעמא לקמיה:
44 נהירנא - זכורני:
45 מדלית איסר - לקנות בו לחם:
46 מריח פיתא מייתין - שרוח מערבית מנשבת ומביאה ריח הפת שהוא טוב מאד למזרח העיר ומייתין מתוך ריח טוב מרובה כן נראה בעיני ויש מפרש מתוך תאות רעבון:
47 מטיילין - משחקין:
48 טליא וטלייתא - נער ונערה:
49 דמודי להון - לעובדי כוכבים מתרצה להן במה שאומרים נפיל בידיהון אלא כל דבריהן יסתור:
50 דמתרחיץ - בוטח שע"י שמתגלה להן לוקחין כל מה שיודעין משלו כדכתיב בחזקיה ויראם את כל בית נכאתו וגו' מלכים ב כ׳:י״ג:
51 יואש ושרף - בדברי הימים:
52 שנתחייבו כליה - על שיצאו מא"י:
53 חולין - חו"ל ארץ טמאה היא:
54 מאי דכתיב ויוקים ואנשי כוזיבא וגו' - בני יהודה קא חשיב ואזיל בדברי הימים ואיכא למימר דכל הני דקחשיב משבט יהודה היו מצד האם או מצד האב:
55 זה יהושע - ושמא אמו מיהודה כדכתיב נמי איש יהודי אמו מיהודה מגילה דף יב::
56 ואנשי כוזיבא - הכי קאמר מי שהקים שבועה לאנשי כוזיבא דהיינו יהושע אבל אנשי כוזיבא לא משבט יהודה הם שהרי כנענים היו שכיזבו ביהושע:
57 אלו מחלון וכליון - שהיו משבט יהודה בני אלימלך בן נחשון:
58 שנתיאשו מן הגאולה - שיגאלם הקב"ה מן הרעב כדכתיב כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם סבורים היו שלא יפקדם:
59 זו רות המואביה - שנקראת על שבט יהודה כלומר בנים שיצאו ממנה:
60 דברים הללו - שיצאו מחלון וכליון לחו"ל וע"י כך באה רות ונשאת לבועז ונולדו מלכי בית דוד:
61 עתיק יומין אמרן - מאתו יצאו כבושים:
62 שבועת אביהם - שלא לשתות יין ולא לבנות בתים כדכתיב בירמיהו ל״ה:י״ד:
63 לנטיעה - הלוך וגדול כדכתיב על כסא ה' למלך:
64 שגדרו - לעשות סייג לתורה:
65 הכי גרסי' במלכותו של שלמה בן בנו של בן בנה - כלומר שלמה בן דוד שהוא בנו של ישי שהוא בן עובד בנה:
66 לאמה של מלכות - שיצאו ממנה כל המלכים:
67 בלא סלמנטון - דסלמנטון אין מניח ליישן התבואה אלא מרקיבה:
68 רצינתא - תולעת המרקיב את התבואה:
69 שדיפא - מתחממת התבואה ואין יכולה להתיישן:
70 מצפין לחדש כו' - דהכי קאמר קרא ואכלתם מן התבואה ישן עד קרוב לימות הקציר ולא עד בכלל:
71 שכלה - היינו ע"י רצינתא שמרקיבה ומכלה אותה:
72 עד שתבא מאליה - שתתבשל התבואה יפה ולא יהו צריכין להקדים קציר ולעשות קליות:
73 ישן שרע - היינו שדיפה אבל שלם הוא הגרעין אלא שמתחמם:
74 הכי גרסי' ואכלתם ישן מלמד שכל המיושן וכו' - דמשמע הישן יאכלו ויניחו החדש להתיישן:
75 דרכן ליישנן - חטה ויין:
76 אין דרכן ליישנן - כגון מיני פירות שמרקיבין:
77 ת"ל ישן נושן מכל מקום - שנה הכתוב להודיע שבח א"י שאפי' אותן שאין דרכן ליישנן יתיישנו ויתקיימו:
78 היאך נוציא כו' - דהכי משמע וישן מפני חדש תוציאו בעל כורחכם שלא יהיה לכם מקום להצניע החדש ואע"פ שהישן טפי מעלי יוציאוהו מפני החדש שהחדש ראוי להתיישן טפי מן הישן שכבר נתיישן:
79 עתיקא - ישן:
80 הרסנא - דגים קטנים: