רשב"ם על בבא בתרא ע״ד

1 וגנו אפרקיד - שהיו שוכבין בפנים צהובות כשתויי יין:

2 אפרקיד - פניו למעלה שיפינ"ש בלע"ז:

3 ועייל טייעא תותי בירכיה כו' - כלומר ראיתי טייעא שהיה מהלך תחת ברכי המת רוכב על הגמל ורומחו בידו ולא היה נוגע בו בברכיה וליכא לפרושי דגובה הברכים כשיעור שיכול טייעא ללכת תחת ברכי המת ורומחו בידו ולא היה נוגע בו דאי שיעורא קאמר ולא ממש חזא מעשה הכי הו"ל למימר ועייל פרשא תותי בירכיה כו' אי נמי ועייל גברא:

4 שקלי קרנא - כנף הטלית להביאו לפני חכמים ללמוד ממנו דין ציצית אי כב"ש אי כב"ה כדלקמן:

5 ולא הוה מסתגי לן - בהמות שהיינו רוכבין לא היו יכולין לילך:

6 כל אבא חמרא - רבה בר בר חנה היינו רבי אבא בר חנה וכמו כן רבינא כמו רב אבינא:

7 חמרא - כלומר שוטה כחמור:

8 סיכסא - שוטה כדאמרינן בחלק סנהדרין דף ק: עבדקן סיכסן:

9 למאי הלכתא - פסקת ליה משום דבעית למיחזי אי הלכה כב"ש דפליגי במסכת מנחות דף מא: דת"ר כמה חוטין הוא נותן ב"ש אומרים ארבעה ובית הלל אומרים שלשה וכמה תהא משולשלת כו':

10 איבעי לך למימני חוטין וחוליות - מקמי דתיהדריה ותיתי ותימא לן:

11 חוליות - שלשה חוטין גדיל קרי חוליא במסכת מנחות:

12 שנשבעתי - מן הגלות כדכתיב קראי טובא בנביאים:

13 והוא - רבה בר בר חנה סבר דלמא שבועתא דמבול דכתיב אשר נשבעתי מעבור מי נח וגו' ישעיהו נ״ד:ט׳ אותה שבועה היה רוצה להפר ויחריב את העולם במבול ולפיכך לא רצה להפר:

14 ורבנן - דקרו ליה סיכסא אמרי א"כ לא הוה ליה למימר אוי לי אלא משום דבכל צרתם לו צר:

15 ביזעי - בקעים דכתיב ותבקע הארץ אשר וגו' במדבר ט״ז:ל״א:

16 קוטרא - עשן:

17 שקל גבבא דעמרא - לקח גיזת צמר ושראה במים:

18 איחרך איחרוכי - הנהו גבבי אע"פ ששרויין במים:

19 אצית - הסכת ושמע:

20 שמעית דקאמרי - שהרי ירדו חיים שאולה:

21 כל תלתין יומין - כל ראש חדש:

22 כבשר בקלחת - שמהפכין אותו כדי שתתבשל:

23 היכא דנשקי ארעא ורקיעא - מקום גבוה היה שם שנושקין יחד זה לזה ולאו היינו סוף העולם דהא מהלך חמש מאות שנים הוי וא"י אמצעיתו של עולם היא כדכתיב יחזקאל ל״ח:י״ב יושבי על טבור הארץ והיינו מקומו של רבה בר בר חנה:

24 סילתאי - סל לחם שלי:

25 דהדר - חוזר כדאמרינן בפסחים דף צד: גלגל חוזר ומזלות קבועים:

26 אוסייה - נחיריו ל"א מתרתי זימיה מיא והיינו נמי נחירי:

27 מברי דסורא - נהרות שבסורא:

28 בריה קלה - מבריות קטנים שבים:

29 לפומיה דלויתן - שיאכלני היום:

30 עיזא דימא - שכל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה בשחיטת חולין דף קכז.:

31 דבחישא - חופרת בים בקרניה לבקש אחר מזונותיה:

32 קרטליתא - ארגז:

33 דשמיה כרשא - כך שמו:

34 בר אמוראי - אדם שיודע לשוט במים:

35 בעא לשמטיה לאטמיה - שביקש לחתוך יריכו:

36 זרק ליה חלא - חומץ וברח מריחו:

37 למישדא ביה - להצניע בו:

38 וחזינן ההיא אבן טבא - לתוך המים והדרא ליה תנינא

39 ה"ג אתא ההוא תנינא רגש וקבעי למבלע לספינתא אתא פושקנצא עורב נקבה וקטעיה לרישיה דתנינא אתהפיכו מיא והוו דמא מרוב דם שהיה גדול הרבה הדר בעי לטבעיה לספינתא אתא ההוא פושקנצא וקטליה ואזיל בר אמוראי ושקליה לההיא אבן טובה ותלינהו להנהו ציפרי לנסות אם יחיו וחיו ופרחו להן:

40 בהדה - בהדי ההיא אבן:

41 נזדעזע - חרד חרדה:

42 פתחנא ונקרינא - מינה חלב וגיד הנשה:

43 חלם - שנתחברה יחד כמתחלה:

44 סמתרי - עשב שמחבר כדאמרינן בהמקבל ב"מ דף קז: ובאלו טריפות חולין דף נד. דעבד ליה סמתרי וחיי:

45 דריתמא - רותם שאין גחליו כבים מהרה:

46 ארזילי דימא - ראמים שבים ורבינו חננאל פירש לויתן:

47 נחש בריח - הוא לויתן זכר וזקוף הוא כבריח:

48 עקלתון - לויתן נקבה שמקיף את כל העולם:

49 זכר ונקבה בראם - כדכתיב ישעיהו כ״ז:א׳ נחש בריח ונחש עקלתון:

50 מחריבין את כל העולם - שיהו להן ולדות הרבה גדולים שמחריבין את העולם:

51 סירס את הזכר - שלא יזקק לשאר דגים א"נ דלא ליהוי ליה צער תאוה:

52 שנאמר והרג את התנין - סיפא דהאי קרא יפקוד ה' בחרבו הקשה וגו' הוא ומדלא כתיב ויהרוג וכתיב יפקוד קדריש הכי והכי משמע ליה קרא יפקוד ה' בחרבו הקשה על לויתן נחש בריח לעתיד לבא כאשר עשה אל לויתן נחש עקלתון שהרי הרג את התנין אשר בים מששת ימי בראשית:

53 בהמות בהררי אלף - פסוק הוא בתהלים במזמור לאסף כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ע"ש שרועה אלף הרים בכל יום:

54 כחו במתניו - שלא הטיל זרע מימיו:

55 ואונו בשרירי בטנו - שלא ילדה ולעיל מיניה כתיב באיוב הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך וגו':

56 התם נמי - גבי לויתן לצננה ללויתן נקבה ואמאי הרגה:

57 דגים פריצי - ולא מהניא בהו צינון:

58 ה"ג ואבע"א כיון דכתיב לויתן זה יצרת לשחק בו - ואמרינן במסכת ע"ז דף ג: שעה רביעית יושב ומשחק עם לויתן:

59 הכא נמי לימלחה לבהמה נקבה - ומה בצע להחיותה ולצננה:

60 ובלע כל מימות - כדי שתראה היבשה:

61 די שאבלע מים שלי - דלהכי כתיב והים איננו מלא שבולע אותם:

62 רגע הים - לשון שבירה:

63 מפני ריחו - שהוא מוסרח לפי שמת ולכך היה מסריח:

64 אל תקרי לים מכסים - שהרי הים עצמו מים הוא:

65 אימתי בהמות בהררי אלף בטוחות - שלא ימותו כל שעה שיגיח ירדן לפיו של לויתן דכל זמן שהוא חי בטוחין הן כמו כן:

66 כי הוא - הקב"ה על ימים יסדה לארץ ישראל: