רשב"ם על בבא בתרא קמ״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 יהנה - יראה:
2 הא דאיתנהו בעינייהו - חוזר דלהכי שבקינהו אם אעמוד מחליי אחזירם:
3 דפרעינהו בחוביה - אם עמד אינו חוזר:
4 איבעיא להו שכיב מרע שהודה - ואמר בחליו שדה ומעות הללו של פלוני הן ואע"פ שהיינו מוחזקים בנכסים הללו שאינן של אותו פלוני שהיינו יודעין שהן של זה המודה בהם לאחרים מי אמרינן שהוא אומר כן שלא להשביע את בניו או דלמא כיון דאודי אודי:
5 ת"ש כו' - ומסקנא דהודאתו הודאה ואע"ג דאמרינן בסנהדרין בפרק דיני ממונות תניינא דף כט: ההוא דהוו קרי ליה עכברא דשכיב אדינרי כי קשכיב אמר פלניא ופלניא מסקו בי זוזי אתו תבעינהו ליורשים כו' ומסקנא אדם עשוי שלא להשביע את בניו ופטורין מלשלם והכא אמרינן דאזלינן בתר הודאת פיו נראה בעיני דהתם היינו טעמא כיון שעושה עצמו עבד לוה לאיש מלוה ודאי להחזיק עצמו כעני היה עושה אבל כיון שהממון בעין והוא מודה של פלוני הוא י"ל שהפקידו אצלו מקודם לזה השכיב מרע או הקנה לו השכיב מרע ע"י אחר והרי הוא חפץ שיבא לידו:
6 דאיסור - הוא איסור גיורא שבא על רחל בת מר שמואל קודם שנתגייר ונתעברה הימנו בגיות את רב מרי בר רחל ובתוך כך נתגייר ואח"כ נולד רב מרי והוה ליה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והיא מבנות שמואל שנשבו כדאיתא בכתובות דף כג.:
7 אמר רבא במאי קני להו כו' - והלכך אני זוכה בהן דנכסי הגר דינן כהפקר והרי הן בידי והנני קודם וזוכה:
8 גר לאו בר אורותי הוא - דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים:
9 דליתיה בירושה - כגון רב מרי ליתיה נמי בדין מתנת שכיב מרע:
10 ליתנהו גביה - אין המעות בביתו של איסור שיוכל ליתנם לו בידו:
11 אין מטבע נקנה בחליפין - בבבא מציעא בהזהב בבא מציעא דף מו.:
12 אי אגב קרקע - כדאמרי' בפ"ק דקדושין דף כו. ונפקא לן מקרא דלכסף ולזהב וגו' עם ערי מצורות אשר ביהודה:
13 אם במעמד שלשתן - אני ואיסור ורב מרי ביחד נפקד ומפקיד ומקבל מתנה:
14 לא אזלינא - בתר איסור פן אפסיד:
15 אמאי - לא תמצא ענין שיוכל רב מרי לזכות והלא יודה איסור שהן של רב מרי ויזכה בהן:
16 אדהכי והכי נפק אודיתא - מתוך שנאמר בבית המדרש יצא הקול ולימדוהו לטעון כן כל אלו הדברים שאמר רבא הלכות הן:
17 כמה מכוונן - כמה יפה כוונו שפירשו כל שהוא כדי פרנסתו למר במקרקעי ולמר אפי' במטלטלי:
18 דמקרקעי - כדי פרנסתו טעמא מאי הוי שיור להקנות המתנה שנתן מקצת משום דכי קאי מחליו סמיך עלייהו והלכך נתן לדעת כן שאפילו אם יעמוד מחליו תתקיים המתנה והוא יתפרנס ממה ששייר מטלטלי נמי כו':
19 מאי כוונתא - והלא אינן מכוונות יפה דלמ"ד מטלטלי כו':
20 קרקע דוקא - בתמיה והתנן במסכת פאה:
21 הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין - שהרי העבד בכלל נכסים ונמצא שהקנה לעבד את גופו עם שאר נכסים:
22 שייר קרקע כל שהוא - כגון שאמר חוץ מקרקע כל שהוא לא יצא בן חורין שהעבד הוקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם ויקרא כה והאי קרקע כל שהוא איכא למימר שעל העבד הוא אומר ונמצא שאינו בן חורין וגם הנכסים לא קנה וה"ה אם אמר חוץ ממטלטלין כל שהוא כדמפ' ר' אלעזר לקמיה שעשו המטלטלין שיור אצל העבד דדלמא האי עבד הוא המטלטלין ששייר דעבדא מיטלטל אבל אם אמר כל נכסיי נתונים לך חוץ משדה פלוני הרי הוא בן חורין שהעבד אינו בכלל אותו שדה שפירש:
23 רבי שמעון אומר לעולם הוא בן חורין - אם שייר קרקע כל שהוא דשייר קרקע ולא עבד עד שיהיה השיור ששייר סתם ויאמר כל נכסיי נתונים לפלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן שההוא אחד מרבוא אעבד קאי ואינו משוחרר ודרך כבוד כתב לעבדו כך ומ"מ לא קנה כלום: