רשב"ם על בבא בתרא ע״ה

1 קניגיא - צידת חיות בקשת ורומח כל מיני צידה קרוי כן וכן בשחיטת חולין דף ס: וכי משה רבינו קניגי או בליסטרי היה:

2 התמשוך כו' - וכי אתה יכול לעשות קניגיא עם לויתן מכלל דעתידה לקניגיא:

3 העושו יגש חרבו - בבהמות כתיב באיוב וה"ה עם לויתן:

4 מפני ריחו - שמתוך שיש לו הבל וחמימות הרבה יוצא ריח קשה:

5 כמרקחה - כבשמים כמו רוקח מרקחת שמות ל מתוך שהכניס ראשו לגן עדן:

6 תלמים תלמים - שנראים חפירות עמוקות בים כתלמים של מחרישה:

7 אחריו - כששתה יאיר נתיב הים:

8 אינו חוזר לאיתנו - מרוב המים שחסרו:

9 סוכה - היינו מלמעלה גג וארבע דפנות מארבע רוחות צל היינו סיכוך בלא מחיצות:

10 ותקשרנו - היינו דבר מועט שקושרו לתלות בצוארו כמין קמיע:

11 שמשותיך - חומותיך:

12 פליגי בה - באבנים של חומות ירושלים ממה יהיו אלו אבנים שעתידים להיות:

13 כדין וכדין - כדברי זה וכדברי זה והיינו כדכוד משהם וישפה תבנה ואע"פ שמקרא זה קדם לבני ר' חייא טובא יש לומר שכך נתנבא ישעיה שכדברי כל המפרשים עתידה להבנות:

14 אקדח - קרבונקל"א בלע"ז ובתרגום יונתן אבני גומרא:

15 וחוקק עשר - של רוחב ברום עשרים והיינו אקדח לשון קודח שחוקק בהם ומשמע נמי אבן טובה שמאירה כאש קודחת כמו קודחי אש ישעיהו נ:

16 כביעתא דצוצילתא - ביצת עוף קטן ששמו תאציל:

17 קוממיות - שתי קומות שני ממי"ן דריש:

18 כשתי קומות של אדם הראשון - שמיעטו עד ק' אמה במסכת חגיגה דף יב.:

19 ההיכל - של בית שני שהיה רום מאה אמה ולפי קומתן צריך שערים גבוהים וקשיא לר' יוחנן דאמר רום עשרים:

20 לכווי דבי זיקא - לחלונות העשויין לאויר והיינו שעריך דקרא חלונות החומה:

21 ענן יומם - אחד ועשן ב' ונוגה ג' אש ד' להבה ה' כי על כל כבוד ו' חופה ז' ול"נ כי על כל כבוד אינו מן החשבון אבל וסוכה תהיה לצל יומם דסמיך ליה לסיפיה דהאי קרא הוה השביעי והאי על כל כבוד לכדמפרשי' בסמוך אתא:

22 שעיניו צרות - שלא לההנותו מנכסיו:

23 נכוה - חופתו של קטן מחופתו של חבירו הגדול ממנו:

24 שבאותו הדור - שראו משה ויהושע:

25 אוי לה לאותה בושה - שבזמן מועט נתמעט הכבוד כל כך שהרי יהושע היה נביא ומלך כמשה ולא יכול להגיע לכבודו:

26 בעדן גן אלהים היית - בחירם מלך צור כתיב וכי סבור אתה להיות כאדם הראשון שהיה בגן עדן והיו לו כל החופות הללו אודם פטדה וגו' עד זהב הרי עשר אבל כל אבן יקרה לא חשיב דכולל ואח"כ מפרש מאי כל אבן יקרה דאמרן אודם פטדה וגו':

27 וזהב א"ר יוחנן וגרוע שבכולן זהב וכו' - וזהב אקרא קא מהדר לפרושי גרוע שבכולן זהב מכלל דחשובין יותר מדאי:

28 בך נסתכלתי - כשבראתי עולמי שאתה עתיד למרוד ולעשות עצמך אלוה ובראתי באדם נקבים שמוציאין ריעי תוף חלול הוא ומנוקב ביום הבראך כוננו ביום שנתתי אל לבי שתהא נברא בו ביום כוננו הנקבים באדם:

29 וקנסתי מיתה - והיינו תופיך הקבר שהוא חלול כמו תוף:

30 נקראו על שמו - שיהא שמם ה':

31 אל תקרי - ה' שמה אלא ה' שמה:

32 לומר לפניהם - מלאכים יאמרו:

33 שמע מינה - מדקמדמי עיבא להעלאת ירושלים דהוי עיבא תלתא פרסי:

34 מידלי - מארעא:

35 למוד את ירושלים - לעשותה קטנה:

36 פרזות תשב ירושלים - מה פרזות הללו אין להן שיעור בבנין ישובן אלא כמה שרוצין בונין אף ירושלים כן:

37 אמר ריש לקיש - ירושלים דהויא תלתא פרסי עתיד הקב"ה להוסיף בה מגדלים באלף פעמים בחשבון קפל וגינאות באלף פעמים טפף כל הני גימטריאות הן והאי דהאריך בסימנין כי האי גוונא היינו משום דלשון הגון הוא בעירם בלא חשבון ויסד החשבון בתיבה המתפעלת:

38 אלף ושני שיל"ה - שנים ואלף פעמים בחשבון בגימטריא שיל"ה:

39 ליצו"י - גימטריא הוא:

40 טוטפראות - קטנים מבירניות:

41 הכי גרסינן ק"פ אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה - מין מאכל:

42 שלש ושלשים פעמים - פשטיה דקרא מיירי בתאים והכא יתורא דכתיב פעמים קדריש דמשמע ג' ירושלים ובכל אחת שלשים פעמים זו למעלה מזו אי נמי פעמים אשלש קאי והכי קאמר שלש פעמים זה ע"ג זה בשלשים:

43 אם ירושלים - דלעולם הבא גדולה באורך כשלש ירושלים שהיתה כבר:

44 כל אחת ואחת יהו בה - בכל בית ובית שלשים מדורות למעלה זה על גב זה:

45 איתמר ספינה - מאימתי תהא קנויה ללוקח שלא יוכל מוכר לחזור בו דהא במטלטלין אין מעות קונות אלא משיכה או רשותו:

46 כל שהוא - טפח או חצי טפח:

47 עד שימשוך את כולה - שיבא סוף הספינה במקום שהיה ראשה עומד דהיינו שעקרה כולה חוץ למקומה:

48 כיצד - בהמה גסה נקנית במסירה דתנן בפרק ראשון דקדושין כה: בהמה גסה נקנית במסירה והדקה במשיכה וסברא בעלמא הוא דהא אורחה בהכי והא אורחה בהכי:

49 אחזה - הלוקח:

50 בטלפה - ברגלה במצות המוכר:

51 ובשליף - אמתחת וקשור לבהמה ואע"פ שלא הזיזה ממקומה קנאה:

52 כיצד - דקה נקנית במשיכה:

53 יד ורגל - היינו משיכה כל שהוא כרב:

54 מלא קומתה - דהיינו עקירת ארבע רגליה:

55 בדוכתה קיימא - גוף הבהמה לא זזה ממקומה שהרי נשען על אידך יד ורגל שלא עקרה:

56 נדה כולה - גם ראשה השני נמשך ממקום שהיה שם:

57 אידך - יד ורגל נמי למיעקר קיימי וכמי שהיא עוקרת דמי והיכא דעקרה ארבעתן היינו עקירת כולה חוץ למקומה אבל ספינה דכי עקר לה משהו לא ממילא מיעקר כולה ממקומה הלכך אי משיך לה כולה קני ואי לא לא:

58 לימא - רב ושמואל כהני תנאי דלקמן:

59 ואותיות - שטר חוב שמוכרו או נותנו לחבירו כדי לקנות את השטר ואת החוב שכתוב בו קני ליה במשיכה כשיבא לידו שימסור לו המוכר: