רשב"ם על בבא בתרא ס״ד א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על בבא בתרא ס״ד ע״א:ו׳ רשב"ם על בבא בתרא ס״ד ע״ב:א׳ »

1 בבא בתרא פתח ↗

גְּמָ׳ יְתֵיב רָבִינָא וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ: הַיְינוּ בּוֹר – הַיְינוּ דּוּת! אֲמַר לֵיהּ רָבָא תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֶחָד הַבּוֹר וְאֶחָד הַדּוּת – בְּקַרְקַע, אֶלָּא שֶׁהַבּוֹר בַּחֲפִירָה וְהַדּוּת בְּבִנְיָן. יָתֵיב רַב אָשֵׁי וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ: הַיְינוּ בּוֹר – הַיְינוּ דּוּת! אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֶחָד הַבּוֹר וְאֶחָד הַדּוּת – בַּקַּרְקַע, אֶלָּא שֶׁהַבּוֹר בַּחֲפִירָה וְהַדּוּת בְּבִנְיָן.

2 הון עשיר על משנה בבא בתרא פתח ↗

ולא את הבור ולא את הדות. תמהני מהתי"ט שהכריע כפירוש הרשב"ם סד. ד"ה בחפירה וד"ה בבנין שכתב דבור היינו בחפירה וגם דות, אלא שהדות הוא עשוי בבנין אבנים סביב משא"כ בור שהוא קרקע קשה ומחזיק מים מעצמו. ממה שכתב הרמב"ם בפכ"ה מהלכות מכירה ה"ב ולא את הבור החפור בקרקע ולא את הדות הבנוי בבור, ע"כ. דהלא הוא בעצמו כתב בתחילת הדבור שאף הרמב"ם פירש כפירוש הר"ב דדות היינו בנין ע"ג קרקע ממש, ולמה לו להרמב"ם לחזור בו בחבורו ממ"ש בפירושו, שלשון המשנה מוכיח פירושו דקתני אע"פ שכתב לו עומקא ורומא, ואי כולהו בחפירה מאי האי דקמ"לן מתניתין בהזכירו אף רומא, דמ"ש התי"ט בשם המגיד שם דרומא קאי אולא את הגג דמשנה א', ודעת התוספות סד. ד"ה ואי נמי הוא דקאי אף הגג, מלתא דדחיקא היא ורש"י חולק עליהם. ומלישנא דמתניתין נראה דהאמת עם רש"י דלא קאי אלא אבור ודות הסמוכים ליה, וכן פשטא דתלמודא בדף ס"ג ע"א וס"ד ע"ב מתישב יותר לפירוש רש"י. ולכן מוכח שדות הוא בנין דשייך בו רומא והוא מפני שנבנה ע"ג קרקע, אלא שלפי דברי הר"ב הוא בנין בפני עצמו, ולדברי הרמב"ם בחבורו נכלל בו אף החוליא שסביב הבור למעלה, וזהו אמרו ולא את הדות הבנוי בבור. או אפשר דס"ל להרמב"ם דדוקא דות שע"ג הבור לא מכר לו הואיל ואף הבור עצמו אינו מכור, אבל דות שלא בבור כחדר שבבית חשוב ומכור הוא, וכן משמע ממה שכתב בפירושו והביאו התי"ט בד"ה אע"פי וז"ל, לפי שלא יועיל עומקא ורומא אלא להקנות מה שהוא נראה על הארץ או מה שעל הגג, ע"כ. והדות נמי נראה על הארץ אלא דשל בור כבור חשוב:

3 יכין ראש השנה פתח ↗

או לתוך הדות ציסטערנע וכפי הנראה יש ממנו ב' מינים. יש שהוא מקום מוקף מחיצות על הארץ כפירש רש"י ורמב"ם ור"ב הכא. אמנם מב"ב דס"ד א' משמע דיש מין דות אחר, דמקשי היינו בור היינו דות, ומשני שניהן בקרקע, אלא שהבור בחפירה ודות בבניין. ופירש רשב"ם שם, דבור חפור בקרקע קשה שמחזיק מים בלא בניין, ודות חפור בקרקע תחוח ובונין כותל אבנים בקרקע סביב. מיהו כמדומה לכל הדיעות דות כבור שאינן מקורין:

7 גמ' היינו בור והיינו דות - איזהו בור ואיזהו דות והלא אין היכר בין זה לזה ששניהן עמוקין בקרקע ויש בהן מים מכונסין ולמה לי למיתני תרתי:

8 בחפירה - בקרקע קשה שמחזיק מים בלא בנין:

9 בבנין - חופרין בור בעפר תיחוח ובונין לו כותל אבנים ומקרי דות והלכך אי תנא בור הוה אמינא ה"מ בור שהוא בחפירה אבל דות שהוא בבנין כעין הבית הרי הוא בכלל בית ואי תנא דות משום דבנין בפני עצמו הוא וחשיב אבל בור לא חשיב וליבטל גבי בית צריכא:

« רשב"ם על בבא בתרא ס״ד ע״א:ו׳ רשב"ם על בבא בתרא ס״ד ע״ב:א׳ »