רשב"ם על בבא בתרא קכ״ז ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על בבא בתרא קכ״ז ע״ב:ד׳ רשב"ם על בבא בתרא קכ״ז ע״ב:ח׳ »

1 בבא בתרא פתח ↗

מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״. וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן אָדָם לוֹמַר ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״, כָּךְ נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר ״זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה״ וְ״זֶה בֶּן חֲלוּצָה״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נֶאֱמָן.

2 רש״ש פתח ↗

ר"ש ד"ה כך נאמן. לאחר שגרשתיה החזרתיה כו'. ופי' הנ"י כגון שאומר שוגג הייתי כו' דבמזיד א"נ דאין אדם משים עצמו רשע. וגם י"ל דזה ידוע שנשא גרושה והוא אומר דזה נולד ממנה. אבל אין לומר דהא דאין אדם משים עצמו רשע הוא מטעם דאדם קרוב אצל עצמו והכא חזינן דהתורה האמינתו על בנו אף שהוא קרוב אליו. דהא ביבמות אמרי' דאם יש לבן בנים שוב א"נ אפי' על בנו ע"ש בתוס'. ועוד דלדבריו רשע הוא ופסול לעדות וע"ד שאמר ר' יהודה ביבמות שם לדעת רנב"י שם:

3 יבמות פתח ↗

וַחֲלוּצָה דְּרַבָּנַן הִיא? וְהָתַנְיָא: ״גְּרוּשָׁה״, אֵין לִי אֶלָּא גְּרוּשָׁה, חֲלוּצָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״! מִדְּרַבָּנַן הוּא, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא.

4 בבא בתרא פתח ↗

5 נאמן אדם לומר - ואע"פ שמחזיקין אחר בבכור:

6 כך נאמן לומר זה בן גרושה הוא - לאחר שגרשתיה החזרתיה וילדה לי זה או שנשא אשה גרושה וסברא הוא מדכתיב יכיר מה לי בכור מה לי לדבר אחר:

7 בן גרושה - וחלל הוא בן חלוצה חלל מדרבנן גזירה חלוצה אטו גרושה ואע"ג דנפקא לן ביבמות דף כד. מדכתיב ואשה גרושה הא אמרינן התם דקרא אסמכתא בעלמא:

8 וחכ"א אינו נאמן - לא בבכור ולא בחלל וכגון שמוחזקין באחר שהוא בכור וקרא מוקי בצריך היכרא כגון שבאו מחדש בכאן ואין מוחזקין באחד מהן מי הבכור ומי הפשוט התם ודאי אב מהימן:

« רשב"ם על בבא בתרא קכ״ז ע״ב:ד׳ רשב"ם על בבא בתרא קכ״ז ע״ב:ח׳ »