רשב"ם על בבא בתרא ק׳ א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על בבא בתרא ק׳ ע״א:ט׳ רשב"ם על בבא בתרא ק׳ ע״א:י״א »

1 רש״ש פתח ↗

ר"ש ד"ה גמדין. מפרקו עד אצבעותיו. נ"ל דצ"ל ממרפיקו עי' תוס' מנחות ל"ז ד"ה קיבורת:

2 רש"ש על בבא בתרא פתח ↗

גמרא לימא בפלוגתא דהני תנאי דתניא כו' דייני גולה כו' ודייני א"י כו'. עי' רשב"ם מפ"ק דסנהדרין מי המה. ותימה להזכירם בברייתא ולקרותם תנאים הלא אמוראי נינהו כולהון ועי' לקמן ק' ברשב"ם ד"ה ה"ג דייני גולה אמרי וצ"ע. ועי' מעילה ט' ב' תד"ה הלמדין ובנזיר מ"ב ד"ה מחכו אח"ז מצאתי בתוס' כתובות צ"ב ב' בד"ה דינא שהעתיקו לימא בפלוגתא שטר כיס כו' וכ"נ מהרשב"ם כאן שגרס כן :

3 שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

בכל יום לא היה בה אמה גמודה. — צ"ל: בכל יום לא היה בה אלא אמה גדומה פי' אמה דחוקה או עצבה וכמו שקורין לאדם שנקטעה ידו גידם, וכעין זה בשקלים סוף פ"ו "לא היה בו אלא אמה גדומה" וע' בשירי קרבן שם ד"ה גדומה. והנה בערוך ערך גמד ד' וכן ברשב"ם ב"ב ק' א' ד"ה גמדין כתבו פירוש אחד דגמד עניינו אמה קטנה, אבל כאן א"א לפרש כן כפי נוסח שלפנינו דא"כ "אמה גמודה" הוא לשון כפול שלא לצורך דבגמד לבד סגי.

4 בבא בתרא פתח ↗

דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת. תָּנָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיַּעֲבוֹר חֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. וְתַנְיָא אִידַּךְ, דַּיָּינֵי גוֹלָה אוֹמְרִים: שְׁנֵי גַמָּדִים וּמֶחֱצָה. וְאָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּדַיָּינֵי גוֹלָה. וְהָאָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים! אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא.

1 כדי שיעבור חמור כו' - שני גמדין ומחצה יהו כדלקמן:

2 ה"ג דייני גולה אמרי - והיינו שמואל וקרנא בפ"ק דסנהדרין דף יז: ע"ש והלכך לא גרסי' תניא דאמוראי נינהו אי נמי ה"ג תנו דייני גולה שונים ברייתא ובפ' בית כור לקמן בבא בתרא דף קז: גרסינן נמי הכי:

3 גמדין - אמות קטנות מפרקו עד אצבעותיו ויש אומרים אמות שלימות דקרא כתיב גמד ארכה שופטים ג:

4 חד שיעורא הוא - ובשניהם אמר רב הונא הלכה לאשמועינן דחד שיעורא הוא:

« רשב"ם על בבא בתרא ק׳ ע״א:ט׳ רשב"ם על בבא בתרא ק׳ ע״א:י״א »