רש"ש על נדרים פ״ד א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על נדרים פ״ג ע״ב רש"ש על נדרים פ״ד ע״ב »

1 רא"ש ד"ה ש"ה דמוכחא כו'. אבל נטולה כו' משמע מפירותיהן הלכך אסורים לה אף כו'. כצ"ל:

1 פירוש הרא"ש על נדרים פתח ↗

שאני הכא דמוכחא מילתא כו'. דבעלמא לא הוי בעל בכלל בריות הכא מוכחא מילתא דהוי בכלל יהודים שאינה צריכה לאסור עצמה אלא ממי שהיא מותרת לו ויס"ג ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא נדרי עינוי נפש אינון ויפר לעולם וה"פ דאי בעל לא הוי בכלל בריות א"כ נטולה אני מן היהודים לאו לענין תשמיש קאמרה דבלאו הכי אסורה להם אלא לענין הנאה קאמרה שאסרה הנאת עולם עליה והוו נדרי עינוי נפש ויפר לעולם ואמאי קאמר ותהא נטולה מן היהודים ואע"ג דאמרינן כיון דבעל לאו בכלל בריות הוא אינו יכול להפר אלא משום קונם שאני נהנה לבריות ומותרת בפירותיהן כדפי' לעיל אבל נטולה אני מן היהודים משמע מפירותיהן הלכך אסורה להם אף אם ימכרום לאחרים ומשמשתו לא קשיא ליה דה"ק יפר חלקו שתהא מותרת ליהנות מן היהודים בעודה תחתיו ותעמוד אצלו ותשמשנו:

« רש"ש על נדרים פ״ג ע״ב רש"ש על נדרים פ״ד ע״ב »