רש"ש על נדרים פ״ב

1 ר"ן ד"ה ולענין הלכה. ואיכא מ"ד דנהי דלא איפשיטא כו'. וזהו דעת הרמב"ם בפיה"מ בס"פ שכתב דלרבנן הוה תה"מ ע"נ:

2 ר"ן ד"ה וכיון דאסיקנא. וכ"ד הרמב"ן ז"ל. כצ"ל. עי' ברא"ש בפסקיו ובק"נ:

3 בא"ד אבל אחרים כו' וה"ק מתני' ר"י היא כו' ושמואל נמי כו' ולא נהירא דא"כ לא ה"ל למימר מתני' ר"י כו'. אבל לפי' הראשון דהרא"ש דשנויא אחרינא היא זה ל"ק די"ל דבאמת לתירוץ זה לא נצטרך למימר דר"י דוקא היא. והק"נ באות י"ז ל"ד בהביאו דברי הר"ן לדחות פי' זה:

4 ר"ן בסה"ע ובמאי דקפיד שרי ואזיל אדנפשי'. כצ"ל:

5 רא"ש בסה"ע דגזה"כ הוא דוקא בינו לבינה כו'. כצ"ל: