רש"ש על נדרים ע״ז

1 גמרא וא"א כו' שלל"צ השבת לא מאי איריא חשכה כו'. עי' במפרשים. ולכאורה יש לפרש דבחשכה הלא שוב אין בו צורך שבת. ובכה"ג אפי' בתוך היום א"י להפר:

2 ר"ן ד"ה מפירין נדרים בשבת. א"ד כו' כיון דצריך חכם כו' וכה"ג פירש הרא"ש. דהבעי' היא אפי' למ"ד מעל"ע יש ג"כ מקום לומר דמפירין אף שלל"צ ודלא כהתרת חכם מטעם הנזכר. אבל למסקנא דתליא בפלוגתת משך זמן הפרה ע"כ הטעם משום שעה עוברת כהא"נ ולחנם העלהו בתור"ע בסוף שבת בצ"ע:

3 גמרא א"ר אר"נ הלכה כו' ובקרובים. לכאורה בכדי נקטי' דמשנה ערוכה היא בספ"ב דנגעים כה"נ אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו ואפי' ר"י ל"פ שם אלא בנדרי אשתו:

4 ר"ן ד"ה תניא האומר. ואליבא דר"א שאמר בעל מפר כו'. הוא במשנה לעיל עה:

5 רא"ש ד"ה חכם. כמו את בריתי הפר. כצ"ל:

6 רא"ש ד"ה שיכול. ועוד אי לאו מיעוטא כו' מנ"ל דחכם אינו מפר. לפמש"כ רש"י בברכות כא ד"ה שאינו טעון לפניו וע"ש בגה"ש. אין זה קושיא ועמש"כ ברפ"י דזבחים ברש"י ד"ה ועל היסוד: