רש"ש על נדרים ע״ט א

1 ר"ן ד"ה ואמאי ליהוי כשותק כו'. דאי אמרת כו' מצי מפר לפי שאותה השתיקה כו'. כצ"ל:

2 במשנה ואלו נדרים שהוא מפר כו'. עי' בתוי"ט מה שהביא בשם הר"ר יחיאל דקרא דכל נדריה דמשמע דאב מפר אף נדרים שאין בהם ע"נ היינו קודם שנתארסה. והקשה דספרי אתי לנתארסה ומת הבעל כו'. וק"ל דהא לעיל ע ב אמרי' מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונה. אח"ז מצאתי קושיא זו להלח"מ ברפי"ב מה"נ ולהגר"א בסי' רל"ד ס"ק ק"ט. ועק"ל דמאי מקשה שם אימא ה"מ בנדרים של"נ לארוס כו'. הל"ל דזה נ"ל מהיקשא דע"כ איירי לאחר שנתארסה לדברי הררי"ח:

3 ר"ן ד"ה שיש בהן ע"נ. אלא דנקט הני לפי שהוא מפר כו'. כצ"ל ומלת סובר למחוק: