רש"ש על נדרים ל״ב ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על נדרים ל״ב ע״א רש"ש על נדרים ל״ג ע״א »

1 יומא פתח ↗

״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״. וְשָׂטָן מַאי אֲמַר? אֲמַר לֵיהּ: שָׂטָן בְּיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי — לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוֹנֵי. מִמַּאי? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: ״הַשָּׂטָן״ בְּגִמַטְרִיָּא תְּלָת מְאָה וְשִׁיתִּין וְאַרְבְּעָה הָוֵי. תְּלָת מְאָה וְשִׁיתִּין וְאַרְבְּעָה יוֹמֵי — אִית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוֹנֵי. בְּיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי — לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוֹנֵי.

4 ר"ן פתח ↗

ראש הגוייה - שנמול:

1 גמרא השטן בחושבניה שס"ד. יומא כ וע"ש:

2 שם ובנה עליה מצודים גדולים אלו עונות ומצא בה איש מסכן חכם. כצ"ל. והטעותים נמשכו מפסוקי ז' כו: ד' יג:

3 שם החכמה תעוז לחכם זו תשובה כו'. כצ"ל:

4 ר"ן ד"ה ראש הגויה. שנימול. ול"נ לפרש דר"ל תאות המשגל דאינה ברשותו ש"א דלפעמים כשרואה אשה יפ"ת נכנס בלבו הרהור עבירה:

5 במשנה אבל משאיל לו חלוק וטבעת כו'. לקמן בגמרא הגי' טלית קודם לטבעת וכ"ה בהר"ן כאן ובפסקי הרא"ש ובמשנה שבירושלמי והיא יותר נכונה:

« רש"ש על נדרים ל״ב ע״א רש"ש על נדרים ל״ג ע״א »