רש"ש על עירובין צ״ד

1 במשנה וחכ"א מתוכה לר"ה כו' פטור כו'. לפי פרש"י והתוס' בסוה"ד דלעיל ודע שנשמט מהתוי"ט כה"ד מתוס' הזה מפני שנדפס שלא במקומו ראייתם הוא מדאסור לכתחלה. והוא דוחק. א' מה זה ראיה מדרבנן לדאורייתא הלא מצינו הרבה שהחמירו חכמים על ד"ת. ב' דהעיקר חסר מה"ס. לכן הנלע"ד לפ' דהכוונה הוא שהעביר ד"א ואפ"ה פטור אלמא דלא הוה ר"ה וה"ה דהל"ל המעביר בתוכה גופה ד"א אלא אגב שאמר ר"א מתוכה כו' נקטו גם הם מתוכה. והאי דלא נקטו מתוכה לרה"י כו' כדר"א. הוא כתירוץ הראשון דהתוס'. ודע דמה שפי' דרה"י דר"א היינו החצר גופיה אינו עולה לשיטת הרמב"ם בחבורו רפי"ד וי"ז דג' מחיצות אינו כרה"י מדאורייתא אלא כמקום פטור:

2 במשנה ב חצר שנפרצה לר"ה. מדברי התוס' ד"ה מ"ש מבואר דל"ג לר"ה וכן לעיל יז ליתא:

3 שם מותרין באותה שבת כו' דברי רי"ה. נ"פ דע"כ לא שרי אלא שגם עתה אחר שנפלו אינו אסור אלא מדרבנן. אבל אם היה אסור מדאורייתא ודאי לא שרי מטעם הואיל. ולפ"ז יש לגמגם קצת במאי דפריך הגמרא אלא ביתר מעשר א"ה אפי' מרוח אחת נמי דנימא דלרבותא דרי"ה אשמועינן ודוקא מב' רוחות דנשאר עליו עדיין שם רה"י מדאורייתא לשיטתו בס"פ. אבל מג' רוחות מודה דאסור. ולפמש"כ התוס' ד"ה מ"ש בסה"ד א"ש:

4 תוס' ד"ה מ"ש הא'. ועוד אור"י כו'. ועי' מהרש"א. וק"ל דא"כ מאי פריך מ"ש מרוח אחת כו' נימא דמיירי בפרוץ מרובה עה"ע. אלא משום דלרי"ה מותר ולא הוה מ"ל ע"ז ואסורים לעתיד לבא. וכן לקמן ע"ב בד"ה דבשתי רוחות שהקשו וא"ת כו' נוקי שתי רוחות כו'. דמ"מ יקשה איך יאמר ר"י ע"ז ואסורים לע"ל:

5 רש"י ד"ה וקירויו. חמש אמות לכאן ברוחב ארבעה טפחים. כצ"ל. וכן לקמן במקום ארבע צ"ל ארבעה. וכן בגמרא צ"ל וקירויו בארבעה. וטעם שיעורא דד"ט נראה דהוא כמו לעיל רד"ו מראשו בד' עמש"כ שם:

6 בא"ד נמצא כאן ד' פיות כו' וחמש ועוד לצפון. וכ"כ לקמן בלה"ק. "ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני ה' אמות" נראה שהוא לא בדיוק כי אינו אלא ה"א פחות ד"ט. וכן פי תקרת המזרחית אינו אלא ה' אמות פחות ד"ט אשר חסרה הפרצה הצפונית . ובהציור שנרשם אות ג' בהמשכת פרצת הקירוי ממזרח למערב הוא טעות וצ"ל אות ד' המורה ד"ט ומה שמסובב בסה"ד למחוק תיבת ארבע הוא טעות ואף שבהעתקת המהרש"א ליתנה הוא ט"ס. ומש"כ במקצוע מזרחית. וגי' מהרש"ל צפונית נ"ל יותר להגיה מערבית. דכיון דקורא להך שבפרצת מזרח. דרום. ראוי לקרות לזו מערב:

7 תוס' ד"ה וקירויו בד'. אלא אלכסון כו' דהיינו ז' אמות. ג"ז אינו מדויק. דאלכסון מזע"ז דהוא רוחב הפרצה. הוא פחות חומש מי' אמות ונראה דהאי אלא כו' קאי למעלה. ור"ל דלא הויא רוחב הפרצה לפרש"י אלא בכדי אלכסון כו' :