רש"ש על עירובין כ׳

1 גמרא בעי רבין יבשו מים בשבת ובאו בשבת מהו. לולי פירש"י הנל"פ דתרתי בעי נינהו ולא אהדדי איתמר וכ"מ ברמב"ם ובהה"מ :

2 שם הא א"ר אלעזר ח"ז. כצ"ל בל"י:

3 רש"י ד"ה שתים מאי. ושתיהן ראשן כו'. כצ"ל:

4 תוס' ד"ה כי אתמר. עי' מהרש"א שהעלה בצ"ע תירוץ ר"ש בשבת ולי לק"מ דהכא קודם שבאו המים לא הוי רה"י מדרבנן דאמרי דפסין לא מהני בלי מים והוו כאלו אינם כלל וכמו שהשיב רבה מים אין כאן מחיצה א"כ וע"י המים נעשה מחיצה ליעשות רה"י משא"כ התם דמעיקרא נמי הוי רה"י אלא שחסרו עירוב ואדרבה תירוץ דהכא תמוה דהא אפי' קודם שנתקשרו הוי רה"י:

5 תוס' ד"ה אמר. ובחנם דחק רש"י כו'. ולענ"ד נראה כוונתו ליישב דאיך רשאי לטלטל הדלי ע"ג אבוס לפניה או איך יתן לפניה התבן בידו ואין ראשה ורובה ע"ג האבוס:

6 רש"י ד"ה צוארו ארוך. עיין בהגהות שבגליון ולדבריהם יהיו דבורי רש"י מסורסין ול"נ דרש"י מציין על דברי ר"א דברייתא ור"א קאי על הך ברייתא דתני בהמה שרו"ר בפנים כו' והוא אוסר בגמל אפי' ברו"ר בפנים ובשאר בהמות א"ל דלא בעי אפי' רו"ר:

7 תוס' ד"ה וכי. קשה וכו'. הנה בכאן י"ל דזה הקשה אחד מבני הישיבה אחר ששמע השקלי וטריא דהבעין והפשטן ובזה י"ל ג"כ הא דתמהו ביומא עו ד"ה הני וש"מ שציינו שם: