רש"ש על עירובין מ״ה

1 גמרא ואפי' טובא ר"ל אפי' הרחיק טובא מתחום שלו והא רישא אלפים אמה. דוקא אם לא נתרחק מתחום ביתו רק אלפים דהוה דבוקות הוא דכאלו ל"י וכרשב"ח לעיל דרבה איפרך ודו"ק ורש"י לא פי' כן:

2 גמרא ותניא בור של שבטים י"ל אלפים אמה לכ"ר קשיין אהדדי כו'. לכאורה ה"נ י"ל דמיירי בבור הסמוך לעיר ובפשוט י"ל דלא מהני סמוך לעיר אלא בכגון גשמים דהפקר גמור הן אבל בור של שבטים לא הפקירו אלא למי שימלא ראשון ועוד י"ל דהברייתא שנאה ג"כ כל דיני המשנה רק בדין הג' שינתה לישנא דמתניתין ואי מיירי בסמוך לעיר יקשה חדא דה"ל לכוללו יחד עם דין הב' כיון דתרוייהו דינם שוה ויפסוק דינם בחד לישנא כרגלי אנשי אותה העיר או אלפים אמה לכ"ר שנית מדוע דלגה הדין הג' דהמשנה באינו סמוך דכרגלי הממלא ובברכות כד בתד"ה והא כתבתי ג"כ כה"ג ע"ש:

3 רש"י ד"ה קונין שביתה. ואין אדם יכול לטלטלן כו'. לכאורה לפי מה שפירש במשנה דאיסור חפצים אינו אלא מטעם הוצאה מרה"י לר"ה ואלפים אינן כרה"י ועוד דע"כ הכא מיירי ביו"ט א"כ למה אסור להוציאן חוץ מאלפים דידהו: