רש"ש על עירובין ע״ח

1 תוספות ד"ה רב יוסף. ממ"נ היה מתרחק יותר מד"ט כו'. פי' שמביאין מופת שא"א לומר שלא יתרחק מן ראש הכותל רק כשיעור שאתה פוחת מן הסולם. דהא אם תפחות ממנו ד"ט והיינו שיהיה י"ט ודאי מתרחק יותר מד"ט שהרי יפול לארץ ונמצא נתרחק כל גובה הכותל שהוא י"ט:

2 תוס' ד"ה א"ל. ור"ת כו' שלא ישאר מן הסולם ר"ל ממקום שכלות החקיקות עד ראש הכותל שהסולם מגיע שם י'. ור"ל דהסולם עצמו מגיע עד ראש הכותל. אולם החקיקה אינה מגעת רק עד תוך י' מראש הכותל למטה וכ"נ שהבינו מהרש"ל וכ"נ מפסקי התוס' והרש"א לא הבין כן:

3 רש"י במשנה ד"ה שתי גזוזטראות. ואם ישנן זו אצל זו כו'. ובגמרא על זו שלא כנגד זו נדחק לפרש שהיה זו בולטת כו'. אבל הרר"י פי' זו כנגד זו שרוחב ר"ה מפסיק ביניהם. וא"ש בפשיטות זו שלא כנגד זו דבגמרא. וע"ש בהרר"י. וכן מוכרח לפ' זו כנגד זו דבשבת ר"פ הזורק. ופרש"י צ"ע:

4 תוס' ד"ה וכן. כדאמר לעיל דכי הוו כו'. הוא בדף עז ב':

5 בא"ד מש"ה כי ליכא ד' כו' ואם רצו מערבין אחד. משמע דלפי' ר"ת קאי האי וכן אדיוקא דחריץ רוחב ד' דהיינו אאם אינו רחב ד' והוא דוחק גדול. ועוד ק"ל דחריץ פחות מד' משמע בכלאים פ"ב מ"ח דכסתום לגמרי דמי וע"ע שם פ"ד מ"ג. וא"כ ודאי דא"מ שנים אלא אחד. וכ"מ לי מפרש"י לקמן דף ע"ט ד"ה אבל לארכו שכ' דף ד' אורך. משמע דאילו היה על כל פני אורך החריץ הוה הדין דמערבין א' ולא שנים. ורבא אמר נמי דמשמע שדינו שוה לרחב ד' דמשנתינו דאם רצו מערבין שנים וא"כ מאי וכן ב' גזוזטראות הלא אין דינן שוה. ובתוספתא רפ"ח איתא דאף גזוזטראות בפחות מד' אין מערבין שנים ע"ש וצע"ג: