רש"ש על עירובין ד׳

1 גמרא מיסב ואוכל בלפתן. עמש"כ לקמן פ ב טעם נכון על מה שהצריכו לפתן בס"ד:

2 רש"י ד"ה הג"ה. למעלה הזכיר כו' והאריאל כו'. עיין במקרא שזה כתוב להלאה מקרא דואלה מדות כו' ולשונו ביחזקאל ואלה מדות המזבח שמפרש למטה כו' לכן נראה דכאן ט"ס וצ"ל למטה ת' למעלה ולקמן צ"ל אלה מדות המזבח שאומר לך הכל כו':

3 תד"ה ואלה. ונראה כמו כו' דפי' באמות אמות גדולות שיהא אמה אמה וטופח כו'. כצ"ל:

4 תד"ה גפן. ונראה כפירש"י דסוכה כו'. והגיה הגרי"פ וכפירש"י בברכות אבל ע"ש בעט"ר כוונה אחרת נאותה בפירש"י דשם ועמש"כ בסוכה דף ו בס"ד:

5 בא"ד בהג"ה ע"ב פשיטא כיון דשתה יין כו' ומה צריך קרא. בעניי לא הבינותי דודאי מסברא ה"א דא"ח אלא אם שתה כזית וכי משערינן במה שיפיל זית מן יין הלא אין בו כדי זית שהרי נשאר ממנו בגודש גם ראשית דברי המהרש"א בד"ה וי"ל דנ"מ כו' אינם מובנים וכנראה שיצא הפי' הפשוט בדברי התוספות ואולי ט"ס נפל בדבריו:

6 גמרא וכמה הן אמה על אמה כו'. והן מרובעות כדמוכח לקמן יד ב. וק"ל מדוע לא סגי בעגולות ויהיה רק למ"ד סאין:

7 שם ולר"מ כו' מא"ל. ק"ל דגם לר"מ אינו מוכח מארון דהא חזינן לר"י דאע"ג דבאמת אין מחיצה בפחות מי' אפ"ה כתיב ודברתי אתך מעה"כ שאין גובהו רק ח' ומחצה:

8 רש"י ד"ה רוב שיעוריה. ובשר המת להאהיל. יותר הל"ל לטמא סתם כי פחות מכזית אין בו שום טומאה אף למגע ולמשא: