רש"ש על עירובין כ״ט

1 גמרא כל האוכלין מצטרפין כו' ובמזון ב"ס לעירוב. ק"ל הא לענין עירוב אין כל האוכלין שוין בשיעורן. ואנן קי"ל כל שאין שיעורן שוה אין מצטרפין. עי' יומא פא ואולי בעירוב הקילו:

2 שם אלא משום דקתני כו' והני נמי בני טמויי כו'. ומזה ל"ק לרב לעיל בכפניות. די"ל דאינו בכלל אוכלין. אבל תפוחים בני אכילה נינהו ולזה כוונו התוס' לעיל כז ב בד"ה מאן :

3 רש"י ד"ה עוכלא. שמינית כו'. עי' ב"ב פט ב' וברשב"ם שם ד"ה תומן הב':

4 רש"י ד"ה דאנא אמרית. והוא אגמריה לגורסיק כו'. זה סותר למה שפי' בחולין קיג ב' ד"ה הא דרביה:

5 תוס' ד"ה והושיבו. דהא בדאורייתא לא קניס. הוא בגיטין נג ב:

6 גמ' מדהתם על חד ארבע ה"נ על חד ד'. לכאורה משמע מזה דהא דא"ר ב' רביעיות יין היינו יין חי ולא מזוג דהא לענין הוצאות שבת אינו אלא על חד דחי ד'. אבל ל"מ כן מהפוסקים ונ"ל דלמסקנא דאמר דעבידי אינשי דשתו כסא כו' וסמכי עילויה סתמא דה"ה ביין מזוג. ובחי אפשר דסגי בב' רובע רביעיות וצ"ע להלכה :

7 רש"י ד"ה בזוזא. תמרים היקרים מגרוגרת. לע"ד הוא שלא בדקדוק דהא לפי האילימא ע"כ הכוונה שלא תפשוט דתמרים יקרין מגרוגרות וכדדחי אביי: