רש"ש על עירובין כ״ה

1 גמרא האי מאן דשדא ליפתא כו' ואתא כו' בתרא קני כו'. לכאורה ה"נ מדל"ק בקיצור לא קנה כדאר"ח לעיל. דדוקא אם קדם האחר קודם שנשרש. וקמ"ל דל"א שקנה הא' למפרע משעה דשדא. אבל משנשרש קנה עכ"פ מאותה שעה ודלא כדמשמע מפרש"י. אבל בב"ב הגי' לא הוי חזקה משמע דלגמרי אינו כלום אף משהשריש. והמגיהים לא העירו מזה:

2 תוס' ד"ה שאם. רש"י ל"ג ע"ש התל כו'. גירסת ע"ש התל ודאי לא יתכן דהא אמר מקודם דע"ש התל מחלוקת. וא"כ ע"כ כאן צריך לשנות הלשון. ולולי פירש"י והתוס'. הנל"פ דלא מיירי בתל העומד בקרפף אלא בתל בפ"ע המתלקט עשרה מתוך ד' דלא מהני אלא לב"ס כדלעיל טו והכל לענין לטלטל בראשו. ואמר: הרחיק מן התל כו' היינו שעשה מחיצות למטה רחוק מרגליו. ועל שפת התל היינו בהתחלת גובה שפועו:

3 גמרא ההוא בוסתנא דהוה סמיך לגודא כו'. לפי פשטות הלשון הנל"פ דההוא בוסתנא לא הוי יותר מב"ס או שהיה מוקף לדירה. אך כותל הד' סמכי על גודא דאפדנא. וס"ל לר"פ דאע"ג דמחיצה העומדת מאליה הוה מחיצה. זה גרע דהואיל דבטל העיקר שבעבורו נעשית המחיצה בטלה הטפלה. ע"ד המבואר פרק י"ט דכלים מ"ט:

4 תוס' ד"ה ההוא הב'. אלא לחלק הבוסתנא ולמעטה כו'. כצ"ל: