רש"ש על עירובין ח׳ ב

1 רש"י ד"ה תרתי למ"ל. למשתריי' חצר מיניה מישתמע כו'. כצ"ל ועיין מהרש"א:

2 רש"י ד"ה קורה משום מחיצה. וחודו הפנימי כו'. לכאורה יל"פ איפכא דמאן דאסר סבר משום היכרא והיכרא מלגו ומאן דשרי סבר משום מחיצה וחודו החיצון כו' והוה דומיא דאינך דמזכיר תחלה טעם האוסר וכה"ג דקדקו התוספות בגיטין סד"ז ועמש"כ בברכות נט אבל לא פירש כן משום דהיכר לכ"ע אית להו וכמ"ש המהרש"א בתד"ה הכל: